פרק 24:המשחק ניגמר.
לפעמים ניראה לנו שעשינו הכול בשביל לתקן טעויות...אבל זה לא מספיק.לפעמים טעות גדולה אחת גרועה יותר מאלף טעויות קטנות...
"מישל בבקשה תיסלחי לי!! אני מתחננת בפנייך...."אמילי עמדה מול מישל בזמן שמישל מסדרת את המיטה של ניק שישנה עליה אתמול.
"מישל,בבקשה"אמילי היתחננה כבר כמה שעות למישל.אך מישל לא ענתה לה.היא היתנהגה כאילו שאמילי לא נימצאת בכלל בחדר.
"מישל..."אמילי לחשה.
"מה?"מישל שאלה והיסתכלה על אמילי.
"בבקשה תסלחי לי"אמילי אמרה כששמה לב שסוף,סוף מישל ענתה לה.
"אני לא סולחת לך"מישל אמרה
"עכשיו תצאי מהחדר"מישל אמרה ופתחה את הדלת של החדר,ומולה עמד דייב.
"בבקשה תסלחי לי,מישל...אני הייתי מפגרת.אני הרגשתי נורא בימים האלה...את לא מתארת לעצמך..."אמילי אמרה
"למה לא האמנת לי?"מישל שאלה,בזמן שהיא עמדה זקוף ומחכה לתשובתה של אמילי.
"אני מיצטערת.הייתי עיוורת...אני לא מאמינה שהאמנתי לטום ולא לך"אמילי אמרה
"גם אני מיצטערת.."מישל הורידה את הראש
"אני כול כך..."אמילי לא הספיקה לסיים את המשפט ומישל אמרה "שסמכתי עלייך כול החיים שלי.וברגע שאני הכי הייתי זקוקה לך,את לא היית שמה.תמיד היינו משחקות ביחד,קונות בגדים ביחד.כשאת היית עצובה אני תמיד הייתי איתך,וכשאני אני הייתי עצובה את תמיד באת ותמכת בי.ודווקא עכשיו? את מחליטה להאמין למישהו אחר...אני זוכרת איך זה רק התחיל... איך שרצינו לשחק במשחק מי משיגה את האחים מהר יותר"מישל צחקה ואמילי חייכה "אז כניראה שעכשיו...."מישל הורידה את החיוך והרימה את הראש "המשחק ניגמר".
ג'ו טייל ברחבי בית הספר ופגש את ג'יין יושבת ליד שולחן עם כמה חברות שלה.
"ג'יין?"ג'ו היתקרב לג'יין שחברותיה היו המומות שהיא באמת מכירה את ג'ו ג'ונאס."ג'ו,היי"ג'יין חייכה והזמינה את ג'ו להיתיישב איתם. "אני יכול לשבת איתכן?"ג'ו שאל בזמן שהוא מתיישב ליד ג'יין.
"בטח,הן תמיד מדברות על..."לפני שג'יין סיימה את המשפט נערה מהנערות שישבו איתה בעטה לה ברגל וג'יין מהר העבירה נושא,בזמן שג'ו צחק.
מישל ישבה על הנדנדה שבה תמיד דייב והיא ישבו.היא היסתכלה על הנוף וחשבה לעצמה...
"אפשר להיצטרף?"קול נישמע מאחורי מישל,היא סובבה את ראשה והיסתכלה על דייב העומד מאחורי העץ. "לא,עדיף אני אלך"מישל אמרה וקמה ממקומה בזמן שהיא מתחילה ללכת לכיוון הבית ספר.
"רגע!"דייב צעק ותפס את מישל בידה. "אני מיצטער"דייב אמר
"על מה?"מישל שאלה במבט ריקני.מבט שלא הראה כלום חוץ מאדישות.המבט שלה היה ריק מבפנים,רק דימעה אחת זלגה מעיניה,אבל עדיין היה לה מבט ריקני בעיניים.דייב היתרחק לרגע ואז אמר "אני מיצטער על הכול.אני מאוהב בך...ואני לא יכול לשכוח אותך,את הנערה הכי חשובה לי בעולם."דייב אמר בזמן שהוא מחזיק את מישל בידיה.
"אתה יכול לעזוב אותי?"מישל שאלה
"אני מיצטער שלא האמנתי לך..."דייב אמר והוריד את ידיו ממישל.
"גם אני מיצטערת..."מישל אמרה,היסתובבה והלכה לכיוון הבית ספר.
"כול כך טעינו..."אמילי אמרה לדייב,כמה שעות אחרי זה. "אני לא מאמין שהיא לא סלחה לנו..."דייב אמר
"ובצדק"אמילי אמרה כשהם ישבו בחדרה על המיטה,חושבים מה הם הולכים לעשות.
דפקו בדלת חדרה של אמילי,היא פתחה את הדלת ומולה עמד קווין.
"עכשיו את מאמינה לי?"קווין שאל את אמילי שלא אמרה אפילו שלום.
"כן...אני מיצטערת"אמילי אמרה וחיבקה את קווין.
"טוב,אבל לא באתי עלייך...מישל פה?"קווין שאל
"לא...למה?"אמילי שאלה
"כי אני לא מוצא אותה.."קווין אמר,ניכנס לתוך החדר,היסתכל מסביב וכשראה את דייב שאל "עכשיו אתה מאמין למישל?"
"כן,אבל היא לא רוצה לסלוח לא לי,ולא לאמילי"דייב אמר והוריד את הראש.
"נו ברור שהיא לא יכולה לסלוח לכם.לא האמנתם לה...ואתה עוד היית גם חבר שלה"קווין אמר
"הייתי מת לחזור להיות איתה"דייב אמר לעצמו בקול.
"חבל שלא האמנת לה. דווקא היה יכול לצאת מכם זוג מושלם..."קווין אמר
"קווין..."אמילי התחילה להגיד.
"מה?"קווין שאל והיסתובב לכיוונה של אמילי.
"אני מיצטערת..."היא אמרה והורידה את הראש.
"זה בסדר"קווין אמר "נידמה לי שאני מיותר כאן..."דייב חייך ויצא מהחדר.
"אתה יודע...בימים האחרונים...חשבתי עלייך...והבנתי משהו...אני אוהבת אותך..."אמילי אמרה
"הלוואי שהייתי מאמינה לך מההתחלה...זאת הייתה טעות כול כך גדולה.אני כול כך מיצטערת."אמילי אמרה והיסתכלה על קווין בזמן שהיא מתקרבת עליו.השניים היתקרבו אחד לשני ואמילי נישקה את קווין בעדינות בפה.אך הוא סובב את פניו ואמר "מאוחר מידי...המשחק ניגמר אמילי.את לא אוהבת אף אחד חוץ ממך."קווין אמר ויצא מהחדר.
ג'ו וג'יין ישבו בספסל כשהבנות כבר הלכו...כבר נהיה מאוחר אך ג'ו וג'יין לא הפסיקו לדבר...הם המשיכו לדבר ולצחוק אחד עם השני...כניראה שהם מאוד היתחברו אחד לשני.
"אני ממש אוהב לדבר איתך"ג'ו חייך
"גם אני איתך...אף פעם לא חשבתי שלמישהו מפורסם יש מוח..."ג'יין צחקה
"מה?"ג'ו היסתכל עליה כשחיוך על פניו.
"כן...במיוחד לא לך...אתה ניראה כמו מישהו מפגר שלא חושב על כלום חוץ מהמראה שלו"ג'יין צחקה וקמה ממקומה בזמן שג'ו הלך אחריה והיא כבר הגנה על עצמה עם ידיה,אבל ג'ו תפס אותה במותניה והתחיל להרים אותה למעלה ואז כשהוא החזיר אותה לאדמה הוא התחיל לדגדג אותה והיא נפלה על הדשא.
"רואה?"ג'יין צחקה מרוב הדיגדוגים.
"אתה גם מרביץ לי"ג'יין צחקה
"ג'יין אל תתחילי איתי"ג'ו צחק ונתן לה יד.
"ואתה חושב שאני מפחדת ממך?"ג'יין החזיקה את ידו של ג'ו והוא עזר לה לקום.
"בטח שכן"ג'ו חייך והשניים היו צמודים אחד לשני עד כדי כך שג'יין הסמיקה וסובבה את ראשה.
"בימים האלה חשבתי עלייך הרבה...את יודעת?"ג'ו אמר
"אני רוצה שננסה משהו ביחד..."ג'ו אמר וסובב את פניה של ג'יין עליו.
"אני אוהבת אותך"ג'יין היסתכלה על ג'ו.
"ואו...מה?"ג'ו שאל
"כן...מאז שבאת לדבר איתי על טום...אני רק חושבת עלייך...אני חלמתי עלייך...אני חושבת שאני מיתאהבת בך..."ג'יין אמרה
"למה לא אמרת כלום?"ג'ו שאל
"כי אתה אוהב את מישל..."ג'יין חייכה.
"אני לא..."
"כן. אתה כן.והיא עכשיו נוסעת...לך עליה...תעצור אותה...היא על המטוס...היא נוסעת לסבתא שלה באיטליה...היא לא תחזור יותר...כדאי לך להיפרד ממנה,ג'ו..."ג'יין חייכה
"לא.הפעם אני נישאר פה.אני רוצה להיות איתך...אני רוצה להתחיל משהו חדש.משהו בלי משחקי אהבה.משהו נקי...ויפה..." ג'ו חייך והיתקרב לג'יין...והשניים היתנשקו.
"ניק!!"ג'ו צעק כשהוא ניכנס לתוך החדר."מה קרה?"קווין יצא מהאמבטייה
"מישל! היא נסעה לאיטליה לסבתא שלה,כאילו לגור אצלה! צריך להודיע לניק!"ג'ו צעק
"אתה רציני?!"קווין צעק בזמן שהוא מתחיל ללבוש מכנס.
"כן.אני הולך לחפש את ניק. תתארגן מהר ותיסע לשדה תעופה.אולי אתה תעצור את מישל"ג'ו צעק ויצא מהחדר בזמן שקווין לוקח את מפתחות האוטו ויוצא מהחדר במהירות.
מישל עמדה מתחת לשדה תעופה עם מעיל גשם ומיזוודה לידה,הגשם התחיל והטיסה שלה תמריא עוד חצי שעה היא ניכנסה לתוך השדה תעופה בזמן שהיא נעצרה ושמה את המיזוודה על הריצפה והיתיישבה על הכיסאות שהיו ליד החלונות. היא חיכתה למישהו...היא חיכתה עם כוס קפה חם."מישל?"קול נישמע מאחוריה ומישל קמה ממקומה,לקחה את המיזוודה שלה והחזיקה לנער את היד בזמן שהם מתחילים ללכת לתוך השדה תעופה.
"אני לא מוצא את ניק!!!!"ג'ו צעק לקווין בפלאפון.
"תירגע אני בדרך לשדה תעופה.אתה חושב שהוא יודע שמישל נוסעת והוא ניסה לעשות משהו...?"קווין שאל
"רגע...יש פה פתק"ג'ו אמר כשהוא היה בחדר של האחים וראה פתק על המיטה שלו.
"רשום פה..."אני נוסע.אל תדאגו לי.אני בסדר,ניק...ומספר פלאפון"ג'ו אמר
"שיט!"קווין צעק ותפס גז באוטו "הינה אני ליד השדה תעופה,תקשיב.תתקשר למספר שניק השאיר ותברר איפה הוא,אני אלך לעצור את מישל"קווין אמר וניתק.
מישל והנער ישבו בשדה התעופה והחזיקו ידיים...הם היו לחוצים...ומתוחים...כניראה בגלל הטיסה...
"מישל!!"מישל ראתה את קווין מרחוק,אך היא ראתה אותו לאט,לאט מנמיך את קצב הריצה שלו.
"וניק?"קווין שאל את עצמו כשראה את ניק קם ממקומו ומחייך לכיוונו של קווין.
הזוג קם ממקומו בזמן שהם מחזיקים ידיים והולכים לכיוון השער שממנו יוצא המטוס.
קווין האיט לגמריי עכשיו.הפעם הוא רק חייך והיסתכל עליהם עולים למטוס מרחוק.
"מגיע לכם קצת שקט..."קווין חייך ונעצר במקום.
"ועכשיו...אני בטוח...שמשחק האהבה הזה...ניגמר."קווין חייך,והיסתובב לכיוון היציאה מהשדה תעופה.
"כן...הפעם זה סופי...המשחק ניגמר."
הסוף.
אני ממש ממש ממש ממש מיצטערת.
לא היה לי בכלל זמן לעשות כלום בימים האלה...
ובטח שלא לכתוב פרק...
ובגלל שהחלצתם אותי בתגובות,אז סגרתי את הבלוג...
אבל הייתי חייבת לסיים את הסיפור :P
אז מקווה שתאהבו :)
*לעלות עוד סיפור? או לסגור את הבלוג?*
ביי ביי 333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
