פרק 4:"הוא".
בפרק הקודם-
"מיילי...את בסדר?"ג'ו ניכנס לתוך המטבח.מול מיילי היו שני בנים...האהוב שלה,ההוא שהיא כול כך אהבה...והידיד שלה... האחד שהיא יכלה לסמוך עליו בהכול...רק חבל שהנסיך שהיא כול כך חיכתה לו לא היה שמה בשביל לעודד
אותה...היא הריי חיכתה לו כול כך הרבה זמן.
פרק 4:"הוא".
"כן...תודה"מיילי חייכה ,היסתובבה והתחילה לסדר את המטבח.
"אל תדאגי....הכול יהיה בסדר...את תיראי"ג'ו חייך והיתיישב מולה וניק לידה.
"אני מקווה..."מיילי אמרה
"בינתיים את צריכה ללכת לבית ספר...ולחכות עד שימצאו אותו..."ניק אמר
"לחכות?"מיילי שאלה
"אני לא מתכוונת לחכות."מיילי אמרה
"אז מה את מתכוונת לעשות?"ניק שאל
"אני אלך למישהו שימצא אותו יותר מהר..."מיילי אמרה
"מי?"ג'ו שאל
"לא משנה ...ומה איתכם? יש לכם מישהי?"מיילי שאלה בחיוך.
"אממ...בדרך"ג'ו חייך
"אז....על מי נידלקת?"מיילי שאלה.היא באמת התעניינה.אבל אף פעם לא חשבה שהוא יגיד את השם שהוא אמר.
"ונסה ניראת לי ממש חמודה..."ג'ו חייך
"מי?!"מיילי שאלה
"ונסה...חברה שלך..."ג'ו חייך
"אהה..."מיילי נעצרה לרגע,"מגניב..."היא חייכה חיוך מזויף והיסתכלה על ניק.
"ואתה?"מיילי שאלה
"אממ..."ניק לא ידע מה להגיד,הוא גימגם לרגע...והיסתכל על ג'ו שסימן לו להגיד לה."אני כבר בא.."ג'ו קם ממקומו.
ברגע שהוא קם ממקומו ונסה ניכנסה לתוך הבית "הוא מחפש אותך..."ונסה אמרה
"מי?"ניק שאל
"אנחנו יכולות לדבר שנייה,לבד?"ונסה שאלה והיסתכלה על ג'ו וניק.
"בוא ניק."ג'ו אמר והשניים יצאו מהחדר.בשנייה שהאחים יצאו מהחדר ונסה היתקרבה למיילי ואמרה:"אני עדיין לא מבינה איך לא הלכת עליו עד עכשיו...הוא היה יכול לעזור לך כבר ממזמן.וגם...מה לא היתגעגעת עליו? הוא הגיע אתמול והוא לא מפסיק לחפש אותך"ונסה אמרה
"אממ...את חושבת שכדאי לי ללכת עליו?"מיילי חייכה חיוך קטן.
"אני בטוחה.לכי עליו אני בינתיים אשאר ואחליף אותך"ונסה אמרה
"תודה"מיילי חייכה ויצאה מהדלת האחורית לכיוון ה"נסיך".
מיילי הייתה ליד הנסיך...היא עדיין היתלבטה עם להיכנס או לא...היא פחדה מידי.היא רצתה לראות אותו...אבל כשונסה אמרה שהוא חיפש אותה זה היה רגוע מידי בשבילה...היא לא האמינה שהוא רק "חיפש" אותה.זה היה טוב מידי בשבילו.
"מיילי,למה את לא ניכנסת?"הנער שהיא ראתה מקודם.זה שאמר לה שטום היה בנסיך ואז הלך לאנשהו שאל אותה לפני שהוא ניכנס לנסיך.
"היי סיימון,אני לא יודעת עם כדאי לי להיכנס..."מיילי אמרה
"את יודעת שהוא מחפש אותך..."סיימון אמר
"בדיוק בגלל זה אני לא יודעת עם כדאי לי להיכנס..."מיילי אמרה
"בואי שנייה..."סיימון אמר,לקח את ידה של מיילי והם הלכו לשבת על ספסל בפארק שהיה כמה רחובות מהנסיך.
"תקשיבי...הוא הגיע אתמול...ורק כשראינו אותו בנסיך הוא שאל עלייך."סיימון אמר כשהשניים ישבו בפארק.
הפארק היה ריק.מידי פעם עברו בו אנשים אבל לא הרבה.הרחובות היו רטובים מהגשם שחלף.והשניים שתקו.
"מה הוא שאל עלי?"מיילי שאלה
"איפה את,מתי בפעם האחרונה באת לנסיך,ולמה את לא באה יותר...ואז הוא שאל...עם את שואלת עליו"סיימון אמר והיסתכל על מיילי.
"ומה אמרת?"מיילי שאלה בלי להיסתכל על סיימון.
"שאת כבר לא באה לנסיך.אז אני לא יודע"סיימון אמר
"יופי..."מיילי אמרה.כשהיא דיברה עליו היא נהייתה קרה יותר.ולחוצה יותר.עיניה היו שונות יותר...לא ברור מה.אבל ראו בעיניה משהו שונה כשהיא מדברת עליו,או איתו.היא נהיית שונה.
ונסה ניקתה בינתיים את החדר של פרנקי.
"איפה מיילי ?"פרנקי שאל כשראה את ונסה מסדרת את חדרו.
"היא הייתה חייבת ללכת לכמה זמן.אני בינתיים מחליפה אותה..."ונסה חייכה בזמן שהיא מסדרת את המיטה של פרנקי.
"מיילי..."ג'ו ניכנס לחדר של פרנקי ואז ראה את ונסה.
"מה את עושה פה?"ג'ו שאל,המום.
"למיילי הייתה בעיה קטנה אז היא הייתה צריכה לצאת לכמה זמן... אבל אני בינתיים מחליפה אותה."ונסה אמרה
"אהה..."ג'ו חייך
"פרנקי,לך שנייה אני צריך לדבר עם ונסה"ג'ו אמר
"אבל זה החדר שלי"פרנקי אמר
"זה לשנייה"ג'ו אמר
"אבל זה החדר שלי"פרנקי אמר
"רק לשנייה...אני רק אומר לך משהו ואתה חוזר לפה.."ג'ו ניסה לשכנע את פרנקי.
"אבל זה החדר שלי."פרנקי היתעקש.
"אני הולכת למטבח"ונסה חייכה ויצאה מהחדר של פרנקי.
"תודה,פרנקי"ג'ו אמר והלך אחרי ונסה עד למטבח.
"אז...לאן מיילי הלכה?"ג'ו שאל כשונסה היתיישבה במטבח,עייפה מכול המטלות שהיא עשתה במקום מיילי.
"הייתה לה בעיה...אבל אני בינתיים מחליפה אותה."ונסה אמרה
"לא..אין לי בעיה שתחליפי אותה.."ג'ו היתיישב מול ונסה.
"אז..."ג'ו התחיל להגיד אחרי שתיקה של כמה שניות.
"אז כבר שמת עין על מישהו?"ג'ו שאל
"אממ...כן"ונסה חייכה
"על מי?"ג'ו חייך ופתח את עיניו.
"אממ...ניק חתיך..."ונסה חייכה והורידה את ראשה.
"ניק?!"ג'ו שאל
"כן..."ונסה חייכה.
"ניק...? אח שלי.ניק?!?!"ג'ו שאל עוד הפעם.
"כן.אח שלך,ניק. מי עוד?"ונסה שאלה
"את בטוחה?"ג'ו שאל בזמן שונסה קמה ממקומה וניקתה את השולחן עם מגבת.
"כן...למה אתה שואל כול כך הרבה?"ונסה שאלה
"לא...סתם..."ג'ו אמר והוריד את הראש.
"מי זה הוא?!" ניק ניכנס לתוך המטבח ושאל את ונסה.
"מי זה הוא?"ונסה שאלה כשלא הבינה על מי ניק מדבר.
"כן. מי זה?! "ניק היתיישב ליד השולחן מול ג'ו כשונסה עומדת באמצע.
"לא יודעת..."ונסה צחקה,היסתובבה והלכה לכיוון הקיר כדי לתלות את המגבת שכרגע ניקתה איתה את השולחן.
"אז על מי דיברת כשאמרת למיילי שהוא מחפש אותה"ניק אמר.וונסה הישתתקה.היא תלתה את המגבת ואמרה
"זה לא עיניינך ,ניק.עזוב את זה"ונסה אמרה.
"לא.מי זה הוא?! ולמה היא הייתה כול כך בשוק כשאמרת את זה?! אני רוצה לדעת מי זה."ניק אמר
"למה?"ונסה שאלה
"כי אני דלוק עליה,טוב?! אני רוצה לדעת מה איתה!"ניק צעק וונסה הישתתקה.
היא היסתכלה על ג'ו ואז על ניק הניסער ואמרה:"חבר שלה".
"מה?!"ניק שאל
"ההוא? הוא חבר של מיילי.עכשיו אתה מרוצה?"ונסה שאלה
"יש לה חבר..."ניק אמר לעצמו.
"כן. וקוראים לו דניאל.הוא תמיד ישב בנסיך והיה בינו לבין מיילי קטע...אבל אז מיילי ניפרדה ממנו.כי הם רבו,והוא נסע לחו"ל, ועכשיו היא הלכה לראות אותו.מרוצה?"ונסה שאלה וניכנסה לחדרה של מיילי.
"ניק..."ג'ו לחש אחרי כמה דקות של שקט בהם ניק היה המום.
"לא.."ניק אמר והלך לחדרו.
"יופי,ונסה..."ג'ו אמר לעצמו ושם את ראשו על ידיו.
"מיילי,דניאל מחפש אותך"מיילי שמעה מכול הצדדים כשהיא ניכנסה לנסיך עם סיימון לידה.
"אני יודעת"מיילי אמרה והמשיכה ללכת ישר.אחרי כמה דקות מיילי נעצרה.היא היסתכלה מקדימה וראתה את דניאל עומד עם הרבה נערים ונערות וצוחק איתם.כשהשניים ראו אחד את השני.חיוכו של דניאל נימחק וגם חיוכה של מיילי.הם עמדו מטרים רחוקים אחד מהשני.
"הינה הוא.לכי עליו..."סיימון אמר
"ועוד הפעם קוראים לו הוא...כאילו מפחדים להגיד את השם שלו.ועוד הפעם הוא מסתכל עליה כמו בפעם הראשונה. ועוד הפעם הם עומדים ולא זזים אחד מהשני.הם.הוא.היו זוג פעם,לפני שהם רבו הם היו ממש מאושרים ביחד.אבל אחרי הריב הכול הישתנה.הוא,והיא לא חזרו להיות ביחד.והוא נסע לחו"ל,עברה לה שנה,והוא לא היתקשר.גם היא לא.הוא לא ביקר גם היא לא.הוא לא שלח מכתב או סמס וגם היא לא.אבל הם לא שכחו את את השני.הנסיך שלה... ההוא שהיא כול כך חיכתה לו...חזר...אבל עכשיו? היא כבר הישתחררה בעצמה מהמגדל שהחזיק אותה כול כך הרבה זמן.היא הישתחררה לבד. בלי עזרתו של שום נסיך."
מקווה שאהבתם :)
ביי ביי 33333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
