פרקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק :)
פרק 6-מתנה לאסף.
למחרת אנג'ל קמה בשעה 6 היא התארגנה לקחה את תיקה ואת הג'קט שלה ביד ויצאה מהבית,היא נסעה באוטובוס למרכז העיר והתחילה לטייל בין החנויות....
היא לא ידעה מה בדיוק לקנות לאסף,לא היה לו תחביב מסוים והוא לא רצה משהו כול כך חזק....חוץ ממכונית. אנג'ל המשיכה לחפש בחנויות עד שהיתעייפה והיתישבה על ספסל. פיתאום הפלאפון של צילצל,זה היה אבי.
"הלו?"אנג'ל ענתה.
"מה קורה יפשלי?"אבי שכב על המיטה שלו ודיבר בפלאפון עם אנג'ל.
"סתם...מוטשת..ואתה?"אנג'ל שאלה ונישענה על גב הספסל.
"למה איפה את?"הוא שאל
"במרכז העיר..."אנג'ל אמרה
"מה באמת? מה את עושה שם?"אבי שאל
"קונה מתנה לאסף..."אנג'ל אמרה,קמה ממקומה והמשיכה לטייל ברחובות.
"הוא כול כך חשוב לך?"אבי שאל
"בטח,הוא הידיד הכי טוב שלי!"אנג'ל אמרה
"את יודעת הוא לא כזה מציאה..."אבי אמר וקם ממקומו.
"מה אמרת?!"אנג'ל שאלה
"אמרתי שהוא לא כזה מציאה...ושאת לא חייבת להיתאמץ כול כך כדי שהוא יסלח לך!"אבי אמר
"זה שאתה לא מיתאמץ בשביל החברים שלך זה לא אומר שאני גם!"אנג'ל אמרה.
"מי אמר שאני לא מיתאמץ...זה לא קשור..את סה"כ איחרת! מי ישמע..."אבי אמר
"טוב אבי,אין לי כוח לדבר איתך..."אנג'ל אמרה
"אל תכעסי עלי בונבון...אני אומר את האמת..."אבי אמר, אנג'ל היתעצבנה,היא סגרה את הפלאפון שלה וניכנסה לתוך חנות.
אנג'ל ניכנסה לתוך החנות וניתקלה במישהו,"אוי אני מיצטערת!!"היא אמרה וראתה מולה נער בין גילה,עם שיער שחור ועם עיניים בצבע דבש שאפשר להיסתכל עליהן שעות."זה בסדר.."הוא חייך,אך אנג'ל הייתה שקועה בעיניו.
"סליחה? ילדה!"הוא נופף עם ידיו בין עיניה.
"אוי! אני מיצטערת.."אנג'ל אמרה בחיוך "אני אנג'ל ואתה?"היא שאל
"אני פבלו...נעים מאוד ילדונת..."הוא חייך
"אני בת 18 "היא אמרה בחיוך.
"רק?!"הוא שאל בחיוך.
"למה בן כמה אתה?"אנג'ל שאלה.
"טוב גם אני 18..."הוא צחק
אנג'ל צחקה ושאלה:"אתה מאוד נחמד...איפה את גר?"
"אני פה...מעל החנות..."הוא חייך.
"אה...כאילו בביניין של החנות?"אנג'ל שאלה
"כן...האמת אבא שלי הוא בעל החנות..."הוא חייך.
"באמת?!"אנג'ל שאלה בחיוך.
"כן,ילדונת...את באת לקנות משהו?"הוא שאל
"כן..מתנה לידיד..."אנג'ל אמרה
"ידיד? או חבר?"הוא שאל
"ידיד!"אנג'ל אמרה והם היתקדמו לעבר השולחן שעליה הייתה הקופה של הכסף.
"לא,פשוט באות עלינו בנות והן אומרות שיש להן ידיד וזה...ואז אני נותן להם משהו בשביל ידיד והן מתחילות לצעוק עלי שזה משהו לחבר שלהן! והן צריכות משהו יותר יקר....בנות היסטריות!"פבלו חייך ונמעד מאחורי השולחן.
"טוב אז אני צריכה משהו לידיד טוב שלי...אבל מתנה כזאת...לא יודעת,אני לא טובה בקניית מתנה לבנים"אנג'ל אמרה.
"טוב אז....בואי אני אראה לך מה את יכולה לקנות לו..."פבלו אמר והתחיל ללכת לעבר מחלקת הבגדים.
"אתה בטוח שצריך לקנות לו בגד?"שאלתי
"את יכולה לקנות לו בגד ועוד משהו קטן,אבל בעל ערך גדול..."פבלו אמר
"צודק..."אנג'ל אמרה
"אז מה,יש לידיד שלך יום-הולדת?"פבלו שאל והתחיל לחפש חולצה מתאימה.
"היה לו...ואני פיספסתי את זה..."אנג'ל אמרה
"אוי! הוא בטח קיבל את זה קשה עם את ידידה מאוד טובה שלו.."פבלו אמר והוציא כמה חולצות.
"כן...אפשר להגיד שהוא עדיין לא סלח לי.."אנג'ל אמרה
"הבנתי...ולמה פיספסת אותה?"פבלו שאל
"כי נירדמתי!"אנג'ל צחקה.
"היום-הולדת היה בבוקר?"פבלו שאל
"זה בדיוק! שהיא הייתה ב-8 בערב! אבל ישנתי אצל חברה שלי..טוב חבר שלי...ואז נירדמנו וזה...ואז קמנו ב-9 וחצי! ועד שרצתי עליו וזה...כבר היה 11 או 12 וקיצר לא הספקתי..."אנג'ל אמרה
"אה...יש לך חבר?"הוא שאל
"שבדיוק רבתי איתו עכשיו..."אנג'ל אמרה.
"באסה!"פבלו אמר ונתן לי כמה חולצות ביד.
"הינה את יכולה לבחור אחת או שתיים מאלה...אני בטוח שהוא יאהב אותן...."פבלו אמר,אנג'ל היסתכלה על החולצות ולקחה 3 חולצות משמה.
"הינה את שלושת החולצות האלה..."אנג'ל חייכה.
"ואת רוצה עוד משהו נכון?"פבלו שאל והתחיל לטייל איתה בחנות בתקווה למצוא משהו מתאים.
"אז רגע...את פנויה?"פבלו היסתובב וחייך עליה.
"אממ....את זה!"אנג'ל מהר היתקדמה לעבר מחלקת פסלים,יפיפיים.
"מחליפה נושא אה?"פבלו חייך לעצמו והלך אחריה.
"אולי אני אקנה לו פסל?"אנג'ל שאלה
"את יכולה...אבל עדיף קני לו...משהו יותר שימושי...בנים לא אוהבים סתם פסלים שזרוקים בחדר..."פבלו אמר והיתקדם למחלקה אחרת.
"אז מה אתה מציע לקנות לו?"אנג'ל שאלה היתקדמה אחריו
"לא יודע,אולי 2 כרטיסים למישחק מחר!"פבלו היסתובב בפיתאומיות ונעצר מול אנג'ל,
קרוב עליה מאוד.
"ויש לכם כרטיסים?"אנג'ל שאלה
"בטח..."הוא אמר והיתקרב עליה יותר.
"טוב אז כמה הם עולים?"אנג'ל היסתובבה והתחילה ללכת לעבר הקופה.
פבלו חייך בשובבות והלך אחרי אנג'ל.
"כרטיס אחד,130 שקל"הוא אמר
"מה?!"אנג'ל שאלה
"נו כן...זה מישחק כדורגל...זה אפילו עולה יותר"הוא אמר
"אוי...זה יותר מידי אני לא יכולה..."אנג'ל אמרה "טוב,רק את החולצות.."אנג'ל אמרה וסמה על השולחן את החולצות.
"טוב אני אתן לך את הכרטיסים במקום ב260 שקל,אני אתן לך אותם ב.....210 שקל.."פבלו אמר
"מה באמת?! תודה!!"אנג'ל צעקה והוא נתן לה את הכרטיסים,היא שילמה לו והוא אמר לה:"אבל רגע! אנג'ל!"הוא צעק
"כן?"היא שאלה
"אממ...אולי...באלך לאכול היום ביחד?"פבלו שאל
"פבלו....יש לי חבר..."אנג'ל אמרה
"טוב....סבבה..."פבלו אמר וחייך באכזבה.
"טוב,תתקשר עלי וניקבע.."אנג'ל חייכה ורשמה על פתק שהיה בצד את מיספר הפלאפון שלה.
הוא חייך לקח את המיספר והיא יצאה מהחנות,עם המתנה שקנתה.
כשהגיעה לביתה סמה לב שכבר עברה כול השבת.
למחרת היא קמה לעבודה,ללא חשק...היא לא רצתה לפגוש באסף או באוראל.
היא הלכה לעבר השוק,כשהיא הגיע אסף היסתכל עליה במבט שופט והתחיל להעביר את המיצרכים למקומות.
אנג'ל הוציאה את המתנה מהתיק והלכה לעבר אסף."אסף?"אנג'ל שאלה
"מה את רוצה?!"הוא צעק
"לתת לך את זה...."אנג'ל אמרה ואסף היסתובב ואנג'ל נתנה לאסף את המתנה.אסף לא חייך הוא פתח את המתנה ,הוא היסתכל על החולצות ואז סם לב לכרטיסים.
"ואייייייייייייי!!!!"אסף צעק כמו משוגע.
"אבא!!!!!!! הכרטיסים לגמר!!"אסף רץ אל אביו ואבא שלו צעק:"ואיייייי!!"
"אבל ביום הזה לי ולאמא יש יום נישואים....שכחת? אני ואמא הולכים למיסעדה..וכבר הזמנתי מקומות..."אוראל אמר.
"אוי אז עם מי אני אלך?"אסף שאל ואז אוראל הצביע בעיניו על אנג'ל.
"טוב..."אסף אמר והתחיל ללכת לכיוון אנג'ל."אני מיצטער שכעסתי עלייך כול כך...
פשוט...לא יודע..."אסף אמר
"זה בסדר...אני הייתי יותר כלבה..."אנג'ל אמרה.
"אז...באלך ללכת איתי למישחק?"אסף שאל
"בטח!"אנג'ל צחקה ואסף צעק:"יופי!!!"וחיבק את אנג'ל.
"איזה כיף!!"אנג'ל אמרה
"סבבה המישחק מחר...אל תשכחי!"הוא צעק
"אל תדאג..."אנג'ל אמרה וסמה את התיק שלה בצד.
אחרי יום עבודה,שבו אנג'ל סיננה את אבי היא הלכה לביתה היא עברה את הכביש ואז
ראתה את מכוניתו של אבי ליד הבית שלה.היא פתחה במהירות את הבית וניכנסה לתוך המטבח בריצה.אבי וקורל ישבו ושתו תה...
ביי ביי 
מקווה שאהבתם :)
יחסית יצא ארוך,לא?
15 תגובות המשך :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
