איך היה לכם היום בבית ספר?! חחחחחחח XD
לי היה בסדר
יאלה ועכשיו הפרק...האחרון! 
מקווה שתאהבו 
פרק 16-הסוף.
בפרק הקודם-
"אני ואלכס נעשה לך חדר מדהים! קרוב לשל אבי ושל אלכס!"ליאת חייכה,אך אנג'ל לא.
"תודה....אבל אני לא רוצה לגור איתכם..."אנג'ל אמרה
"למה?!"תומאס שאל,אך אנג'ל לא ענתה.
"את לא מדברת איתי?!"תומאס שאל
"לא....אני לא ילדה קטנה..."אנג'ל אמרה בחיוך מזויף לתומאס.
"אהה...אז למה את לא רוצה לעבור לגור איתנו?"תומאס שאל
"אני רוצה לעבור לגור עם אלכס,ליאת...אבי...אבל לא איתך..."אנג'ל אמרה
"מה?"תומאס שאל
"מה ששמעת....אני לא רוצה לעבור לגור איתך..."אנג'ל אמרה
"למה?"תומאס שאל.באותו הרגע,אנג'ל היתפוצצה מכעס...היא פשוט לא יכלה לסבול אותו בחדר שלה,את האיש שהרחיק אותה ממשפחתה מההתחלה....
"18...18 שנים,אני לא ידעתי מי אני....אתה יודע מה זה?!"אנג'ל צעקה
"אני...."תומאס התחיל אך לא הצליח לסיים.
"לא! אתה לא מבין....אני תמיד אשאל אנג'ל השמחה....אך יהיה תמיד חלק בליבי של חסמין... הנערה העצובה,הנערה הלא טובה....הנערה שמוכנה לעשות הכול! בשבילה...ולא בשביל אף אחד אחר...."אנג'ל אמרה.....בעיניה ראו רק מילה אחד ..."נקמה".
פרק 16-הסוף.
תומאס היסתכל בעיניה של אנג'ל והיתמלא פחד,בגופו עברה צמרמורת.
"אני רואה שאת יודעת מי נטש אותך..."תומאס אמר לאנג'ל.
"אני יודעת יותר ממה שאת מדמיין..."אנג'ל אמרה
"אני יודע,אבל לא בוחרים משפחה..."תומאס אמר
"אני יודעת,בוחרים רק חברים....ותאמין לי...יש לי הרבה...כול אלה שאתה רואה כאן,הם החברים שלי... משהו שאתה לא מכיר..."אנג'ל אמרה ותומאס היתקדם עליה.
"תומאס,צא!"קורל אמרה
"מה?!"תומאס היסתובב אל קורל
"היא אמרה שתצא מה אתה חירש?!"אבי שאל
תומאס היסתכל על כולם במבט שואל ויצא מהחדר.
"אנג'ל...תקשיבי לי מתוקה....זה יהרוס אותך...עם תמשיכי לשנוא זה לא יוביל לשום מקום חוץ
מצער...הרבה צער..."קורל אמרה
"אבל איך אני ניפטרת מהשנאה הזאתי?"אנג'ל שאלה
"תתני לה לחלוף לידך...אל תפתחי לה את הדלת כשהיא תדפוק..."קורל אמרה
"אני לא יכולה...אני בעצמי מפתה אותה כדי שתיכנס לתוכי..."אנג'ל אמרה
"את יודעת....אני גם שנאתי מישהו...הוא היה ילד שמאוד הרגיז אותי בבית ספר,הוא תמיד ירד עלי ואמר עלי דברים...אני ניסיתי לנקום,אך כול הדברים שרציתי לעשות לו,בסוף הכול היתהפך ועבר עלי..."קורל אמרה
"אבל לי זה לא יקרה..."אנג'ל אמרה
"תיזהרי מתוקה...הנקמה היא לא הקלף האחרון שלך..."קורל אמרה.
אחרי שכולם היתפזרו ורק אבי נישאר בחדר עם אנג'ל.....אבי שבר את הדממה.
"אנג'ל? אפשר לשאול אותך שאלה..?"הוא שאל
"כן..."אנג'ל ענתה
"את....את אוהבת אותי?"אבי שאל,
"מה את חושב?"אנג'ל שאלה
"אני לא יודע,בגלל זה אני שואל אותך..."אבי אמר
"אני.....אני אוהבת אותך..."אנג'ל חייכה
"גמאני אותך!"אבי חייך וחיבק את אנג'ל.
הם היתקרבו אחד לשני,והיתנשקו.
"תיזהר ממני...."ליאת אמרה לתומאס כשהם היו בחדר אוכל ושתו קפה.
"בקשר למה?"תומאס שאל
"תיזהר לפגוע באנג'ל...אתה תכיר אותי..."ליאת אמרה
"שהיא תיזהר...היא לא יודעת מה עומד ליפול עליה..."תומאס אמרה
"תומאס! אתה יודע למה אני מסוגלת לעשות...כדאי לך להיזהר מאוד בקשר לאנג'ל...או חסמין..."ליאת אמרה במבט מאיים.
"אני יעשה את זה גם עם זה הדבר האחרון שאני יעשה..."תומאס אמר.
"לא תומאס! שלא תעז ליפגוע באנג'ל!"ליאת צעקה
"תירגעי!אני לא מתכוון לפגוע באנג'ל!"תומאס אמר,"יש לך מזל...ועכשיו אני הולכת הבייתה להחליף בגדים.."ליאת אמרה והלכה.
'אני לא מתכוון לפגוע באנג'ל...אני מתכוון לפגוע בחסמין...' תומאס חשב לעצמו על תוכנית מושלמת.
אנג'ל הישתחררה מהבית חולים,היא ואבי יצאו החוצה."אני צריכה את העזרה שלך..." אנג'ל אמרה לאבי.
"אוקיי...דברי"אבי אמר,
"אני רוצה לחפש משהו במשרד של תומאס שיאשים אותו במשהו ויכניס אותו לכלא..."אנג'ל אמרה
"אוקיי...אז בואי עלי עכשיו..."אבי אמר
"יאלה!"אנג'ל אמרה והם הלכו לביתו של אבי.אנג'ל חיפשה במישרדו של תומאס בזמן שאבי שמר על הדלת.
ואז היא מצאה מגירה נעולה,היא התחילה לחפש את המפתח בכול מקום שראתה ואז בטעות הפילה תמונה ומאחורי התמונה היה מודבק המפתח.
"יש!"היא לקחה את המפתח ופתחה את המגירה...במגירה היו תמונות שלה מכשהיא הייתה קטנה עד שגדלה,ואז מאחורי הרבה תמונות היא מצאה קלסר.היא פתחה את הקלסר ושמה היא מצאה את תעודת הלידה שלה ומסמכי חיסונים.
אנג'ל לקחה את התמונות ואת הקלסר ויצאה מהמישרד.
"מה מצאת?"אבי שאל
"בוא נצא קודם ואני אספר לך..."אנג'ל אמרה והם יצאו מהבית לעבר הבית חולים,איפו שעדיין תומאס וקורל נישארו.
"מצאתי תעודת לידה שלי,ומסמכי חיסונים..אפילו תמונה שלי ושל אמא שלי...."אנג'ל חייכה
"איזה יופי...ומה עם תומאס?"אבי שאל
"אל תדאג אני עדיין אנקום בו..."אנג'ל אמרה ואז נעצרה מול הבית חולים כשראתה את קורל ותומאס יוצאים ביחד,בצד השני של הכביש.
"קורל!!!"אנג'ל צעקה עם הקלסר בידה,תומאס רץ אל אנג'ל כשזיהה במה זה מדובר וכך גם קורל ואז מבלי לשים לב מכונית פגעה בו ובקורל.
"קורל!!!"אנג'ל צעקה בחוזקה.
זה היה ניראה שהזמן נעצר...לפני שהם שמו לב כבר הודיעו להם שתומאס מת...אך איתו גם קורל...קורל צדקה אחרי הכול...הנקמה באמת חוזרת עלייך חזרה, וזה מה שקרה לאנג'ל...היא ידעה שבאשמתה קורל מתה, עם היא לא הייתה הולכת לביתו של אבי בשביל הנקמה בתומאס,היא לא הייתה חוזרת עם הדפים וקורל ותומאס לא היו רצים עליה,אנג'ל לא רצתה שתומאס ימות,ובטח שלא קורל...אך זה מה שקרה,
אלכס ואסף מתחתנים עוד חודש ובינתיים אלכס מצפה לילד.
אנג'ל קיבלה את שמה ואת זהותה...
"חסמין אנג'ל ריי" כך שעכשיו אפשר היה לקרוא לה חסמין גם אנג'ל.
אנג'ל ואבי היו ביחד אחרי הכול,היתחתנו והביאו ילדים... לילדה הם קראו קורל הם היו בטוחים בזה פה אחד...
קורל תמיד צדקה....בקשר לכול הדברים בחייה של אנג'ל....
"תתני לנקמה לחלוף לידך...אל תפתחי לה את הדלת כשהיא תדפוק..." את המשפט הזה אנג'ל תמיד תזכור...אך לא משום שבגלל שלא הקשיבה לו קורל מתה,אלא בגלל שזהו המשפט שבגלל שלא הקשיבה לו הרגה שתי אנשים...
הסוף... 
אני מקווה שאהבתם את הסוף :)
בבקשה תגיבו..אני רוצה לדעת איך יצא לי...
אחרי שאני ישים עיצוב חדש,אז אני ישים גם את הסיפור החדש
ביי ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
