פרק 14-הנקמה
אלכס ניכנסה לחדר של אנג'ל וראתה שהיא לא בחדר,היא יצאה מהחדר בפאניקה ורצה לחדר אוכל לספר לכולם.
"קורל! אבא!!"אלכס צעקה בחדר אוכל כשראתה את קורל ואת תומאס קמים.
"אנג'ל! היא ברחה!!"אלכס צעקה וקורל ותומאס יצאו רצו לחפש את אנג'ל.
"איפה היא יכולה להיות?!"תומאס צעק
"למה כול כך איכפת לך ממנה?!"קורל צעקה
"כי היא הבת החורגת שלי!"תומאס אמר
"עכשיו אתה ניזכר בה?!"קורל נעצרה וגם תומאס
"כן,עדיף מאוחר מאשר אף פעם!"תומאס אמר
"לא...תמיד עדיף מוקדם.."קורל אמרה והמשיכה ויצאה מהבית החולים לעבר ביתה.
"תומאס!מצאו אותה?!" ליאת אמא של אבי רצה אחרי תומאס ואז נעצרה.
"לא.."תומאס אמר
"אני לא מאמינה שמצאנו אותה....אבי יקבל שוק!"ליאת אמרה
"אני יודע...ושעוד היא החברה שלו..."תומאס אמר
"ומי אומר לו את זה?"ליאת שאלה
"את,את אמא שלו"תומאס אמר ויצא מהבית חולים.
קורל ניכנסה לבית שלה וצעקה "אנג'ל!!" "אנג'ל את פה?!" אך אף אחד לא ענה,היא הלכה לעבר הקפה שבו אלכס ואנג'ל תמיד ניפגשו...הקפה האהוב של אנג'ל,אך לא מצאה אותה,היא הלכה לים...אך היא גם לא הייתה שמה,בסוף קורל היתייאשה וחזרה לבית חולים.
היא ניכנסה לחדרו של אסף,שבו היו אוראל ואמא של אסף.
"היי.."קורל ניכנסה בחיוך
"איפה אנג'ל?"אסף שאל
"לא מוצאים אותה..."קורל אמרה
"היא תחזור...היא יודעת להיתגונן לבד..."אוראל אמר
"אני יודעת...אבל אני בכול זאת דואגת.."קורל אמרה
"גם אני במקומך הייתי דואג...אבל אנג'ל היא כזאת...היא עוד תחזור...."אסף אמר
כול משפחת ריי הייתה בחדרו של אבי בזמן שאבי ישן.
"נו אנג'ל חזרה?"ליאת שאלה בשקט את תומאס.
"לא יודע צריך לשאול את קורל..."תומאס אמר
"צריך לספר לאבי..."ליאת אמרה
"מה צריך לספר לי?"אבי היתעורר
"אני אספר לו..."ליאת אמרה וכולם יצאו מהחדר.
"אבי...תישמע...זה לא טוב מה שאני מתכוונת לספר לך..."ליאת אמרה
"מה זה?"אבי שאל
"אוקיי...מאיפה להתחיל?"ליאת צחקקה
"מההתחלה ,אמא..."אבי אמר
"אוקי...היו בעל ואישה...והאישה בגדה בבעל וילדה ילדה למישהו אחר...האישה מתה והבעל נטש את התינוקת בבית יתומים...כשהתינוקת גדלה היא ברחה מבית היתומים...ואז אישה מצאה אותה והביאה אותה לביתה..."ליאת אמרה
"ולמה סיפרת לי את זה?"אבי שאל
"כי האישה והבעל אלה ברברה ותומאס..."ליאת אמרה
"מה?! ברברה בגדה בתומאס?!"אבי שאל
"כן..."ליאת אמרה
"ומי הילדה?"אבי שאל
"הילדה היא...אנג'ל..."ליאת אמרה
"ואו...אז.....רגע! אני ואנג'ל...? אנחנו?....בני דודים?!?!"אבי שאל
"לא בדיוק....כי אתם בני דודים חורגים...כי תומאס הוא אח שלי ולא ברברה..."ליאת אמרה
"אז אנחנו יכולים להיות ביחד...?"אבי שאל
"עם תמצא אותה אז ניראלי שכן..."ליאת אמרה
"מזאת אומרת "אמצא אותה"?!"אבי צעק
"טוב..היא הלכה לאינשהו ולא יודעים לאין..."ליאת אמרה
"מה?!?!"אבי קם ממיטתו.
"אבי! שב!!!"ליאת אמרה וניסתה להושיב את אבי.
"לא! אני הולך לחפש את אנג'ל...לא משנה איך!"אבי אמר,לקח את בגדיו והלך לאמבטייה להחליף בגדים.
כשאבי יצא מהחדר תומאס וליאת היו שמה.
"ביי"אבי אמר ורצה לצאת אך תומאס תפס בידו.
"אתה לא הולך לשום מקום..."תומאס אמר
"אתה לא מבין...אני לא מבקש ממך..."אבי אמר והישתחרר מאחיזתו.
"למה אתה מדבר עלי ככה?"תומאס שאלה.
"כי אתה חרא!"אבי צעק ולפני ששם לב ידו תומאס פגעה בו בפרצוף.
"שלא תעז להגיד לי עוד הפעם את זה!"תומאס אמר
"אתה חרא!"אבי היתגרה בתומאס,תומאס הרים את ידו אך אז שאל "למה אתה אומר את זה?"
"כי אתה נטשת את אנג'ל! ועם זה?! אתה עוד תתחנן שאני אסלח לך!"אבי צעק ויצא מהחדר.
"זאת הפעם האחרונה שאתה מרים יד על הבן שלי..."ליאת אמרה לתומאס ויצאה מהחדר.
עבר יום ואנג'ל עדיין לא חזרה...כולם דאגו לה יותר מתמיד....במיוחד קורל שהיסתכלה בחלון כול שנייה כדי לראות עם היא בדרך...ואז התחיל הגשם...קורל היסתכלה על הרחובות המוצפים במים וחשבה לעצמה 'היא חייה בגשם...היא תשרוד...' 
אבי יצא מהבית חולים למצוא את אנג'ל...אחרי שכבר חיפש בכול המקומות שחשב עליהם הוא
ראה את אנג'ל יושבת מול הים בגשם ולידה את פבלו.
"אנג'ל!"אבי צעק והיא היסתכלה לאחור לעבר אבי,ואז היסתובבה שנית.
"אנג'ל..."אבי אמר והיתישב לידם.
"אבי תעזוב אותי לבד...."אנג'ל אמרה
"אנג'ל...אני יודע הכול....אמא שלי סיפרה לי..."אבי אמר
"אז אתה כבר יודע..."אנג'ל אמרה
"כן...אבל אנחנו בני דודים חורגים....נוכל להיות ביחד...."אבי אמר
"אבי...אתה לא קולט מה היא עברה עכשיו?! ואתה חושב רק על היחסים שלכם?!"פבלו שאל
"להיתראות פבלו,להיתראות אבי..."אנג'ל קמה ממקומה והלכה.
קורל ישבה בביתה,עדיין קוראת את הספר שכבר קראה פעמים רבות,ועדיין מחכה לאנג'ל.
פתאום אנג'ל ניכנסת לבית.
"אנג'ל..."קורל קמה,רואה את אנג'ל רטובה ובוכה,היא לקחה את השמיכה שהייתה על הספה וכיסתה בה את אנג'ל.
"אנג'ל...איך את מרגישה?"קורל שאלה
"רע..."אנג'ל אמרה
"תעלי למעלה להיתקלח ואני יכין לך תה נענע חזק..."קורל אמרה ואנג'ל עלתה למעלה במדרגות,אך כשקורל חזרה עם התה היא ראתה את אנג'ל זרוקה על הריצפה.
קורל שמה את התה על השולחן,הרימה את אנג'ל ושמה אותה על הספה בזמן שהיא מתקשרת לאמבולנס,לפני שהם שמו לב אנג'ל כבר הייתה בבית חולים וקורל,אבי ,תומאס וליאת עמדו מחוץ לחדרה.
לאחר כמה דקות הרופא יצא מהחדר.
"איך אנג'ל?"אבי היתפרץ ראשון.
"היא בסדר...אך המצב הנפשי שלה לא טוב...."הרופא אמר
"ומה צריך לעשות כדי שתרגיש טוב יותר?"קורל שאלה
"ברגעים כאלה,אני לא יודע מה להגיד לכם...היא צריכה הרבה אהבה ותשתדלו להגיד לה דברים טובים"הרופא אמר והלך.וכולם ניכנסו לחדר של אנג'ל.עינייה היו פקוחות ולידה ישב פבלו. "עוף מפה!"אבי צעק
"תעזוב אותו!"אנג'ל צעקה ואז אבי ראה שפבלו מחזיק את ידה של אנג'ל.
"אנג'ל מאמי איך את מרגישה?"ליאת חייכה והיתישבה לידה.
"יותר טוב..."אנג'ל חייכה
"את צריכה משהו?"תומאס שאל,אך אנג'ל לא ענתה.
"אנג'ל...את צריכה משהו?"תומאס שאל שנית.
"אנג'ל,מאמי....את רוצה שאני יביא לך משהו?"ליאת שאלה
"לא תודה..."אנג'ל חייכה
"את כועסת עלי?"קורל שאלה
"איך אני יכולה לכעוס על מישהי שגידלה אותי כול חייה?"אנג'ל חייכה וקורל הרגישה הקלה גדולה,וחיבקה את אנג'ל.
אבי היתיישב ליד פבלו בהבעה עצובה ושאל-"את אוהבת אותי?"
"אבי...אחרי זה תשאל את העינינים שלך!"ליאת חייכה ושאלה את אנג'ל.
"את מוכנה?"
"למה?"אנג'ל ענתה
"לעבור למישפחה ריי....את חסמין ריי..."ליאת חייכה
"מה!?"קורל שאלה
"אנג'ל...היא עוברת עליינו...לבית...אני יכין לך חדר מדהים...ואלכס תעזור לי..."ליאת חייכה ואז
היסתכלה סביבה ולא ראתה את אלכס.
ואז אלכס ניכנסה לחדר מחזיקה ידיים עם אסף.
"אתם?"אנג'ל חייכה אל אסף ואלכס.
"אנחנו חברים..."אלכס חייכה ואסף גם,אסף שכח לאט,לאט את אנג'ל כי אלכס הייתה אצלו רוב הפעמים בחדר,עודדה אותו והצחיקה אותו.
"מזל טוב!"אנג'ל חייכה.
"תודה..."אלכס חייכה
"אנג'ל עוברת עליינו!"ליאת אמרה
"באמת?! יאא!! אני ואנג'ל נהיה אחיות!!"אלכס חייכה
"אני ואלכס נעשה לך חדר מדהים! קרוב לשל אבי ושל אלכס!"ליאת חייכה,אך אנג'ל לא.
"תודה....אבל אני לא רוצה לגור איתכם..."אנג'ל אמרה
"למה?!"תומאס שאל,אך אנג'ל לא ענתה.
"את לא מדברת איתי?!"תומאס שאל
"לא....אני לא ילדה קטנה..."אנג'ל אמרה בחיוך מזויף לתומאס.
"אהה...אז למה את לא רוצה לעבור לגור איתנו?"תומאס שאל
"אני רוצה לעבור לגור עם אלכס,ליאת...אבי...אבל לא איתך..."אנג'ל אמרה
"מה?"תומאס שאל
"מה ששמעת....אני לא רוצה לעבור לגור איתך..."אנג'ל אמרה
"למה?"תומאס שאל.באותו הרגע,אנג'ל היתפוצצה מכעס...היא פשוט לא יכלה לסבול אותו בחדר שלה,את האיש שהרחיק אותה ממשפחתה מההתחלה....
"18...18 שנים,אני לא ידעתי מי אני....אתה יודע מה זה?!"אנג'ל צעקה
"אני...."תומאס התחיל אך לא הצליח לסיים.
"לא! אתה לא מבין....אני תמיד אשאל אנג'ל השמחה....אך יהיה תמיד חלק בליבי של חסמין... הנערה העצובה,הנערה הלא טובה....הנערה שמוכנה לעשות הכול! בשבילה...ולא בשביל אף אחד אחר...."אנג'ל אמרה,בעיניה ראו רק מילה אחד ..."נקמה".
*הפרק הבא הוא האחרון,
ואחרי זה אני רוצה להתחיל לרשום סיפור על Jonas Brothers
מי שלא מכיר אותם הינה תמונה...
הם להקה מאוד מוכרת באמריקה*
יצא פרק ארוך?
מה דעתכם?
ביי ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
