פרק 23:עיניים עצומות.
בפרק הקודם-
אחרי שמישל אכלה היא נירדמה במיטה של ניק כי היא ראתה טלויזיה,והמיטה של ניק הכי קרובה לטלויזיה.
"היא נירדמה?"ניק שאל את ג'ו.
"כן..בוא"ג'ו אמר בלחש,קם ממקומו והתחיל ללכת לכיוון דלת היציאה.
"אני אשאר איתה למקרה שהיא תקום"קווין אמר ונעמד ליד האמבטייה.
"אוקיי.אל תדאג אני וניק נטפל בזה"ג'ו אמר
ניק וג'ו יצאו מהחדר לכיוון החדר של טום שהיה דלת אחת לידם.הם דפקו בדלת ומולם עמד טום כשהדלת כבר הייתה פתוחה.
"היי"טום חייך והזמין את האחים להיכנס,האחים היסתכלו אחד על השני,חייכה וניכנסו לתוך החדר.
פרק 23:עיניים עצומות.
"אתה מפגר!!"ג'ו צעק אחרי שטום סגר את הדלת והיתיישב על המיטה ליד אמילי שעדיין הייתה בחדרו.
"מה? למה?"טום שאל
"למה?! אתה משקר! מנשק את מישל! ואחרי זה שואל למה?!"ניק צעק
"אני לא נישקתי אותה,היא נישקה אותי!"טום היתגונן בזמן שג'ו התחיל ללכת לכיוונו עצבני.
"למה שמישל תנשק את החבר של החברה הכי טובה שלה! תחשוב קצת!"ג'ו צעק
"מישל תמיד הייתה פלרטטנית..."אמילי עצרה את ג'ו לפני שהוא יעשה משהו שהוא יתחרט עליו.
"אהה....עכשיו הכול מובן"ג'ו הלך כמה צעדים אחורה וחייך.
"כן...הכול מובן..."ג'ו היתיישב על הכיסא המסתובב של טום.
"אחרי שנתיים...שהחלטתם כבר לעבור שלב במערכת יחסים שלכם...היא פיתאום! החליטה לנשק את החבר שלך... ולמה? סתם כי פתאום יום אחד היא נישקה את החבר שלך"ג'ו אמר
"זאת לא פעם ראשונה"טום אמר
"נו נכון...היא הריי תמיד ניסתה להתחיל איתך,להיות איתך..."ניק אמר כשהוא יושב על המיטה של טום בנוחיות.
"כן.זה ברור שהיא נישקה אותך.היא גם ניסתה לאנוס אותך,נכון?"ניק שאל בציניות.
"אל תבלבל את המוח! אתה יודע שהיא זאת שניסתה לנשק אותי ולא אני אותה!"טום קם ממקומו.
"מה אתה אומר..."ניק קם ממקומו והיתקרב לטום.
"היא גם זייפה את המכתב שנתת לאמילי,נכון?"ניק שאל
"מה?!"אמילי קמה ממקומה.
"לא...אמילי.אל תקשיבי להם"טום אמר
"אתה זייפת את המכתב הזה?!"אמילי צעקה
"את עוד מעזה לדבר?!"ג'ו קם ממקומו ושאל.
"את לא סומכת על החברה הכי טובה שלך! היא אף פעם לא בגדה בך! אף פעם! ופתאום טום בא ואומר שהיא נישקה אותו למה את לא מאמינה למישל?"ג'ו שאל
"כי היא פלרטטנית.זה צפוי שהיא עשתה את זה. זה כמו שאתה תשאל אותי"טום אף פעם לא בגד בך למה שיתחיל עכשיו?" אמילי אמרה
"עם זה אותו המקרה,איך את עדיין מאמינה לו?"ג'ו שאל,ואמילי שתקה.על זה באמת לא היה לה מה להגיד.היא פשוט עמדה שמה וחשבה על מילותיו של ג'ו.
"ידעתי"ג'ו אמר
"תפתחי כבר את העיניים,אמילי. תתעוררי! כי בסוף..."ניק אמר והיתקרב לאמילי.
"זה יהיה מאוחר מידי..."ניק סיים ויצא מהחדר ואחריו ג'ו.
"אל תשימי עליהם לב...סתם רצו לגרום לך לרגשות אשמה"טום אמר וחיבק את אמילי שעדיין הייתה מלאת מחשבות. 
ניק וג'ו ניכנסו לתוך החדר וראו את קווין ישן במיטה שלו.
"גם כן שומר עליה..."ג'ו אמר בזמן שניק היה שקוע ביופיה של מישל כשהיא יושנת.
"היא יפה כשהיא יושנת..."ג'ו חייך כשראה את מישל יושנת במיטה של ניק.
"אתה יכול לישון במיטה שלי"ג'ו אמר כשניק לא ענה לו והמשיך להיסתכל על מישל היושנת.
"לא...זה בסדר,אני אשן על מיזרון"ניק חייך
"איך שאתה רוצה,פיספסת את ההיזדמנות שלך לישון במיטה הלילה"ג'ו צחק וניכנס לתוך האמבטייה.
ניק בינתיים היתקרב למיטתו שעליה שכבה מישל.הוא היתיישב לידה וליטף את פניה.הוא לא רצה להעיר אותה...הוא רק רצה ללטף אותה...לראות עם חסר לה משהו...ואז הוא הרגיש שידיה קרות.הוא הוציא שמיכה מהארון וכיסה את מישל הרדומה בזמן שהיא מסתובבת לצד שבו עמד ניק ושמה את ידה על ידיו של ניק.ניק היסתכל על היד שלה מחבקת את היד שלו ולא ידע מה לעשות,הוא היתיישב על בירכיו מול מישל וניסה להוציא את ידו,אך מישל החזיקה אותו חזק,ואז כשניק כמעט הצליח להוציא את היד,מישל אמרה בלחש"תישן איתי"
ניק ניבהל קצת אך אז חייך ונישכב ליד מישל ששמה את ידה על החזה שלו והוא חיבק אותה.
כשג'ו יצא מהאמבטייה הוא ראה מולו את ניק ומישל מחובקים על המיטה של ניק.הוא הוריד את ראשו בעצב והיתיישב על המיטה בזמן שהוא מרים את ראשו ומיסתכל עוד הפעם על הזוג.כמה שהוא היה רוצה להיות במקומו של ניק באותו הרגע.
למחרת ג'ו קם הכי מוקדם,הוא לא יכל לראות יותר את מישל וניק ביחד.הוא יצא מהחדר והיתיישב על ספסל שהיה בחוץ.
בהמשך החצר ישבה נערה בוכה,רגליה צמודות אחת לשנייה וראשה מסתכל על נקודה מסויימת ומעיניה דמעות.
ג'ו לא רצה להיתקרב...כי עם היא בוכה,אז אולי היא רוצה להיות לבד...אבל רגליו משכו אותו לבד.לפני שהוא שם לב הוא היתיישב ליד הנערה והתחיל לדבר איתה.
"למה נערה יפה כמוך,צריכה לבכות?"הוא שאל וניגב את הדמעה שירדה מעיניה.
"בגללם"הנערה אמרה והיסתכלה קדימה,ג'ו ראה מולו את אמילי וטום מתנשקים.
"את אוהבת את טום?"ג'ו שאל
"כן...היינו חברים"הנערה אמרה
"ומה קרה?"ג'ו שאל
"היתנשקנו..."היא חייכה "ואז...אחרי כמה ימים הוא זרק אותי כשהוא הבין שאמילי חזרה לבית ספר"הנערה אמרה
"אז הוא היה איתך בזמן שהוא היה עם אמילי?"ג'ו שאל,וזה לא הפתיע אותו.הוא ידע שטום מסוגל להכול.
"כן..."הנערה אמרה ומעיניה ירדה עוד דמעה.
"אני מיצטער..."ג'ו אמר וחיבק את הנערה שדמעותיה הרטיבו את חולצתו של ג'ו.
"אני ג'ו"הוא אמר אחרי כמה דקות של שקט ואחרי שהנערה נירגעה.
"אני ג'ין.."הנערה חייכה
"נעים להכיר אותך,ג'ין..."ג'ו חייך ועזר לנערה לקום.
"את לא צריכה להוציא דמעה אחת בגלל טום,את מבינה?"ג'ו שאל
"כן...אבל אני אפילו לא ידעתי שהוא עם אמילי...הוא אמר לי שהוא אוהב אותי...ושהוא ממזמן שם עלי עין... אני מרגישה כזאת פתאטית.איך לא פתחתי את העיניים קודם?!"ג'ין שאלה והיתיישבה על הספסל.
"כאילו אני ידעתי שהוא אוהב את אמילי.כי ראיתי אותם ביחד.אבל כשהוא אמר לי שהם רבו.האמנתי לו...כול כך רציתי להיות איתו,שזה עבר כול גבול.הייתי עיוורת.אף פעם לא באמת פתחתי את העיניים...."ג'ין התחילה לספר,ג'ו כול כך היתחבר לסיפור שלה...כי הוא הריי ידע שמישל אוהבת את ניק.למה הוא ממשיך לרדוף אחריה.הוא צריך לפתוח את העיניים ולהמשיך הלאה.
"לפעמים אנחנו פוחדים לפתוח את העיניים...אנחנו מפחדים שניראה משהו שאנחנו לא רוצים.אנחנו מפחדים שיקרה משהו שאנחנו עדיין לא מוכנים עליו....אבל בסוף המשהו הזה יקרה מתישהו."ג'ין אמרה
"אנחנו תמיד מנסים לדחות אותו כמה שיותר.אבל אתה יודע מתי זה יקרה? ברגע שאתה הכי לא מצפה לו...ברגע שאתה חושב שהכי טוב לך.זה בא לך בבום.והבום הזה קורה כי לא פתחת את העיניים בזמן...ואני פתחתי אותם.עכשיו.אבל תיזהר...כשאתה פותח את העיניים...אתה צריך להיתכונן להכול..."ג'ין היסתכלה על ג'ו
"כי זה כואב...העיניים לא יכולות להיפתח מהר.במיוחד כשאתה מחזיק אותם עצומות.אתה תמיד רוצה לישון יותר..."ג'ין חייכה
"חייבים לפתוח את העיניים?"ג'ו שאל
"כניראה שכן..."ג'ין חייכה וקמה ממקומה.
"כי אחרי זה,זה יהיה עוד יותר כואב.והפעם אתה לא תהיה מוכן לזה...העיניים שלך יפתחו מהר מאוד ותהיה עייף מידי בשביל לקום."ג'ין חייכה ואז נישקה את ג'ו בלחי ואמרה"היה נעים להכיר אותך..."בזמן שהיא הולכת בצעדים איטיים לכיוון הבית ספר.
מישל פקחה את עיניה וראתה מולה את ניק ישן,היא הישתחחרה מידיו וקמה ממקומה.היא לא יכלה לחשוב על כלום מאשר אמילי.היא פשוט לא יכלה להבין איך זה שהיא לא מאמינה לה.
אמילי וטום ישבו בחצר,בזמן שהם שוכבים על הדשא,מחובקים."למה מישל נישקה אותך?"אמילי שאלה
"לא יודע.תשאלי אותה"טום אמר
"אתה בטוח שהיא נישקה אותך?"אמילי שאלה.כניראה שאמילי פחדה לפתוח את העיניים.הייתה לה הרגשה שזאת לא הייתה מישל.היא האמינה למישל.אבל באותו הזמן גם לטום.אבל פחדה להאמין לאחד מהם...כי ככה היא תאבד את השני.
"טום?"ג'ין נעמדה מול טום.
"מה את רוצה?"טום שאל
"מה אני רוצה!?"ג'ין צעקה,ואמילי פתחה את עיניה בבהלה.
"אתה נישקת אותי! ואז אחרי כמה ימים,זהו?! אתה לא מכיר אותי!?"גי'ן צעקה
"אתה נישקת אותה?!"אמילי קמה ממקומה.
"היא ממציאה! מה עוד הפעם את מאמינה לכולם חוץ ממני?"טום שאל
"נכון..."אמילי חייכה
"טעיתי..."היא המשיכה
"הייתי צריכה להאמין לכולם כבר מזמן.לכולם...חוץ ממך"אמילי אמרה והיסתכלה על גי'ן
"הוא נישק אותך?"אמילי שאלה
"כן...ואחרי זה זרק אותי...וחזר עלייך"גי'ן אמר והיסתכלה על טום חזר המילים.
"מה קרה? אין לך מה להגיד?! "אמילי שאלה
"אתה שיקרת לי! מישל לא נישקה אותך.אתה נישקת אותה.אני לא מאמינה שלא האמנתי לה."אמילי אמרה
לפתוח את העיניים זה קשה.זה לדעת משהו ,או להאמין במשהו שלא ידעת קודם.משהו כואב שאף פעם לא רציתי לדעת...
אמילי פתחה את העיניים.אחרי שהרבה אנשים ניסו לדבר איתה ולהגיד לה שהיא טועה.אבל היא לא האמינה לאף אחד מהם,אבל הפעם.היא החליטה להאמין בעצמה.לתת אמון בעצמה.לפתוח את העיניים.
מקווה שאהבתם :)
מיצטערת שיצא קצר...פשוט בימים האלה אני לא מספיקה לעשות כלום,
אני יענה לתגובות מאוחר יותר :P
ביי ביי 33333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
