ברוקולים ורודים?!

Because I am going to Bulgaria at the summer with my Dibate teem I need to start an English diet- to speek in English, to think in English and to dream in English [and my friends are going to hate me because of this]. so can anyone to recommend  to me about an interesting-not-so-hard book? (not including Harry Potter)

זה כבר כמעט שנתיים. פאקינג שנתיים!

הוא תמיד בתת מודע...

כבר הרבה זמן שחשבתי שסוף סוף הקללה הזו הלכה ממני.

אבל זה חזר.

כשהוא לא בסביבה אז לרוב אני בכלל לא חושבת עליו, ובזמן האחרון גם כשהוא היה בסביבה הוא תמיד היה במעין תת מודע, שרק בעקיפין הוא מעניין אותי.

אני לא יודעת אם החלטות שאני לוקחת [או לקחתי] היו מושפעות ממנו.

בעצם- אני יודעת שכן. המעבר למדעים היה איכשהו גם בגללו.. למרות שבכל מקרה נראה לי שבסופו של דבר הייתי עוברת.

ההצטרפות שלי לצופים אולי גם קשורה לזה.

והחברות עם ההוא, שכל אתמול רק שאלתי את עצמי- למה לעזאזל הייתי איתו. כנראה שזה גם בגללו.

שום החלטה לא הקרתה רק בהשפעתו. הוא פשוט היה אחד הגורמים המשפיעים.

ותכלס, כשמסתכלים על זה ככה- זה עשה לי רק טוב. התבגרתי, השתניתי, חוויתי חויות מדהימות. לא רק בזכותו- אבל גם.

אני לא יודעת מה לעשות, לא ייקרה כלום, אני לא מעניינת אותו בגרוש.

מה לא ניסיתי כדי לשכוח אותו. זה פשוט רודף אותי. כמו מחלה כזאת.

הלוואי והחופש הגדול יעזור, להתרחק קצת, לטוס לבולגריה ולהכיר אנשים חדשים- חמודים הרבה יותר ממנו [זה אפשרי בכלל?].

בכל זאת.. יהיה טוב.

נשאר רק עוד מבחן באנגלית ובוחן בפיזיקה.. אהה ופעילות בהיסטוריה.

ובזה תיגמר השנה הכי טובה שלי בבצפר, כיתה ט' המדהימה הזאת. 

כל כך הרבה דברים קרו השנה, מעבר למה שאי פעם ציפיתי שייקרה לי.