ישבתי היום שעה שלמה והסתכלתי על הספה שעליה הכל קרה ושיחזרתי הכל.. פעם אחר פעם, אחר פעם, אחר פעם
אני כל כך מטומטמת! היה לי ברור שלא יצא מזה כלום!
ממחשבות על קידום עברתי למחשבות על פיטורים, אני לא מסוגלת להיות איתו כל כך הרבה שעות במיוחד לא כשהוא זה שנותן לי הוראות
אני רוצה לספר למישהו, אני רוצה לצעוק את זה חזק שכולם ישמעו, אני לא יכולה לספר לאף אחת מהחברות הטובות שלי כי כולן עובדות איתנו (יצא ככה), אני רוצה לקרוע את הלב שלי מתוך הגוף ולהחביא אותו כדי שאף אחד לא יוכל לפגוע בו, למעוך אותו, לרסק אותו
לא רציתי להתאהב שוב...כנראה שמאוחר מדי=/
ונפרדתי מחבר שלי היום,לא הייתי מסוגלת להסתכל לו בעיניים אחרי מה שעשיתי וגם לא הייתי מסוגלת לספר לו שבגדתי בו
אהבה זה כואב....
לפחות לא היה לי תאבון והדבר היחידי שאכלתי היה קצת שקשוקה עם 2 פרוסות לחם קל
מחר אני אוכל רק סלט בולגרית בעבודה שזה 338 קלוריות...
ביום רביעי אני אוכל 2 כאלה... 676 קלוריות
החלטתי שבימים שאני לא עובדת אני גם לא אוכל...
זה אומר ששלושה ימים (לא רצופים) בשבוע אני אצום=]