טוב אז חזרה לי ההשראה לכתיבה אחרי שהקראתי לילדה אחת במחלקת הילדים סיפור אחד על איזה שהוא יער....לא משנה הוא פשוט נתן לי השראה...
את הסיפור השני אני עוצרת ומתחילה חדש...
קוראים לו "עכשיו אני לא לבד"
פרק 1:
זה קרה לפני 4 שנים...אם לא התאונה הוא היה יכול להמשיך לחיות עם אחיו וחבריו כמו תמיד...להקה משלהם,חיים פשוט מושלמים ועמוסים בהופעות או תכניות אירוח... זה היה יכול להמשך עוד הרבה שנים עם לא התאונה שנגרמה בגללו...
*
זה היה יום גשום ומושלג במיוחד בגרמניה,הכבישים היו רטובים ומחליקים מתמיד ואנשי העיר החליטו להישאר בבתיהם במקום לצאת לקור שהשתרר בחוץ...
אבל לא כולם....
"בואו כבר אנחנו עוד נאחר להופעה!!!" צרח דיוויד בטלפון ועוד הוא מדבר עם טום.
"אנחנו בדרך לא צריך לצעוק" החזיר טום בזמן שנוהג במכוניתו עם שאר הלהקה ומנסה להרגיעו.
"אני אצעק מתי שאני ירצה ואם אני לא רואה ת'תחת שלכם פה תוך 5 דקות אתם מתיםםם!!!!" צרח יותר חזק דיוויד וניתק.
טום שמרוב לחץ לא ראה לאן הוא נוסע,ניתקע בעץ...
*
טום היחידי ששרד מכיוון ששם חגורת בטיחות והשאר לא...
כבר 4 שנים שהוא מצטער על הרגע ההוא...הוא מתפלל שיחזירו לו את אחיו...את חבריו...את חייו...
טום נישאר לגור בבית שבו גר עם חבריו עד לפני 4 שנים...לבד...לבינתיים...
טום הפסיק עם הסטוצים וכמעט ולא יצא מהבית חוץ מהערבים שבהם היה יוצא לבית הקברות שהיה ליד ביתו ומספר למצבות חבריו איך עבר עליו היום ושהוא כל כך מתגעגע אלייהם ובמיוחד לביל...
ממול בית הקברות יש יער שנקרא "היער השחור" ,לפני היער יש מן פארק קטן שבו יש רק ספסלים ונדנדות שנסגר ע"י המשטרה מפני שבנו אותו יותר מידי קרוב ליער ואחד החיות יכול להפתיע את המטייל בפארק...
אבל את טום זה לא מעניין...תמיד אחרי ביקור קצר אצל חבריו הוא הולך לפארק מתיישב על אחד הנדנדות ורק חושב...
זה דבר שיגרתי אצל...הוא גם זוכר שבעוד 5 דקות יגיע אותו שוטר שתמיד אומר לו לא להתקרב לפארק כבר שנה שלמה!
טום שם לב כל השנה הזאת שקולו של השוטר היה מודאג...לא בגללו אלא בגלל היער... ולא בגלל שהוא מפחיד...אז למה הוא כל כך מודאג?
כעבור 5,4 דקות השוטר הגיע ונעמד מול טום ולא אמר כלום רק הסתכל עליו...
טום:"הלכתי" קם מהנדנדה והתחיל ללכת לכיוון היציאה מהפארק.
השוטר:"חכה יש לי שאלה אלייך!" עצר אותו.
טום:"כן?" התקרב קצת לשוטר.
השוטר:"מה אתה עושה מחר בבוקר? אני רוצה להראות לך משהוא" שאל אבל בקולו כבר לא נישמע שום דאגה או לחץ.
טום:"כלום ובסדר" התעניין.
השוטר:"תהיה פה בשעה 10,אל תאחר ואל תבוא עם בגדים יפים מידי!" הזהיר
טום:"טוב...עכשיו אפשר ללכת??" שאל
השוטר:"כן חייל" מאז ומתמיד הוא קורא לו חייל וזה אף פעם לא הפריע לטום.
טום:"תודה המפקד" הצדיע כמו חייל והלך לדרכו...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
