אז...איך החופש?
מקווה שנהנים 
לסיפור אין בינתיים שם...
פרק 1!
~לפני 6 שנים,השנה 2002,רוסיה~
-"בואי נטשה צריך לארוז..." אמרה אירה (אמא של נטשה).
כשהם סיימו לארוז הם הלכו לישון ולמחרת בבוקר בשעה 5 הם נסעו לשדה התעופה.
"טיסה A24 לגרמניה,נא לגשת לשער c תודה!" נשמע קולה של המזכירה ברמקול.
הם נגשו לשער ועשו את כל הבדיקות ועלו למטוס.
כעבור 4 שעות הם הגיעו לגרמניה.
הם ירדו מהמטוס ולקחו את המזוודה שהייתה קטנה.
מה שנטשה לא ממש הבינה איך כל הבגדים שלה ושל הוריה נכנסו בו!
אבא שלה הזמין מונית,הם עלו עלייה ונסעו למלון שלהם שבמגדבורג.כשהם הגיעו אמא שלה הלכה לפקידת הקבלה וביקשה מפתח לחדר שלהם.
"בבקשה,קומה שלישית,חדר 64" פקידה נתנה לאמא שלה את המפתח.
"תודה" חייכה.הם הלכו לכיוון המעלית,עלו עלייה ולחצו על הקומה השלישית.הם הגיעו לחדר ופתחו את הדלת.בחדר הייתה מיטה קטנה ליחיד ואמבטיה.
"בואי חמודה שלי הולכים לישון.." אמרה אירה,היא השכיבה את נטשה לישון והיא נרדמה.
"בוא נלך היא נרדמה"לחשה אירה לבעלה.
הם יצאו מהחדר בשקט,נסעו לשדה התעופה שוב וחזרו לרוסיה.
בערב נטשה התעוררה,ראתה את המזוודה הקטנה,את החדר,אבל לא ראתה את ההורים שלה.
"אמא,אמא?!? אבא,אבא?!?" חיפשה אותם בחדר ולא מצאה.
היא פתחה את המזוודה ורצתה להתלבש כי היא הייתה בפיג'מה והיא גילתה שבמזוודה יש רק את הבגדים שלה!!!
היא התלבשה מהר,לקחה איתה את המפתח ויצאה מהחדר.היא רצה למעלית וירדה למטה.היא רצה לפקידה (שידעה לדבר רוסית) ושאלה:
"את יודעת איפה ההורים שלי???"
"איזה חדר את חמודה?" שאלה הפקידה.
"קומה 3,חדר 64.אז את יודעת איפה הם??" שאלה שוב.
"הם הלכו לפני 3 שעות..." ענתה.
"טוב,תודה" נטשה רצה למעלית ועלתה בחזרה לחדר.
'אולי הם הלכו לטייל ויחזרו עוד מעט' חשבה לעצמה.
עברה שעה,עוד שעה ועוד שעה,אבל הם לא חזרו
פתאום נשמעה דפיקה בדלת,נטשה רצה במהירות עם חיוך לכיוון הדלת,היא חשבה שההורים שלה חזרו,אבל לצערה זה היה עובד המלון אשר אמר לה שהיא צריכה לעזוב את החדר כי הוא הוזמן ליום אחד!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
