לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

whispers in the dark


~Lonely Angel~

Avatarכינוי: 

בת: 32

ICQ: 358273085 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2008

פרק 2+חג שמח =]


פרק 2:

טום חזר לביתו,ראה קצת טלויזיה,הלך להתקלח ולבסוף הלך לישון לא ליפני שכיוון את השעון המעורר ל-9:30.

בחלום הוא ראה כל מיני חיות ונערה,נערה יפה שכניראה הייתה בת גילו או פחות....חלומו נקטע על ידי השעון המעורר,טום התעורר ולחץ על הכפתור כדי שהשעון יפסיק לצלצל.

הוא קם ממיטתו הלך למקלחת כדי לשטוף פנים ולצחצח שיניים,והלך למטבח לאכול.

כשסיים שתף את הכלים והלך להתלבש,הוא לבש גופייה לבנה וארוכה ומכנס טרנינג אפור חבש כובע לבן ונעלי ספורט.

יצא מביתו,נעל את הדלת והלך לכיוון בית הקברות למרות שעוד 8 דקות יגיע השוטר,הוא רצה לבקר את חבריו.

טום ישב שם מסתכל על התמונות של חבריו שמתנוססות על קבריהם.

אחרי כמה דקות הוא הלך לפארק הקטן,ראה שיש לו עוד 2 דקות והתיישב על הספסל שהיה מול הנדנדות.

לפתע הוא שמע קול קורא בשמו,הוא ראה את השוטר בצד השני של הפארק שהיה יותר קרוב ליער עם 2 שקיות בידיו ומורה לו ללכת אחריו.

טום עקב אחרי השוטר שהתברר ששמו הוא פרנק.

הם נכנסו לתוך היער והייתה לטום תחושה כאילו ומישהו עוקב אחריהם,הוא צדק מישהו באמת עקב אחריהם.

כך הם המשיכו ללכת בעוד הוא שומע צעדים מאחוריו והוא ראה לפניו בקתה יחסית גדולה...

בפתח הדלת אפשר היה לראות חמישה או שישה ארנבים רצים לתוך הבקתה כשגזר בפיהם ויוצאים כדי לחפור ולקחת עוד כמה גזרים,בצלים,מלפפונים ועוד הרבה ירקות ופרות.על העצים הוא ראה סנאים וציפורים מנענעים את הענפים כדי שהפרות יפלו למטה ואז הארנבים יאספו אותם.לאחר מכן הוא ראה סוס וארבע זאבים מושכים בפיהם כמה ענפים וקרשים.

טום היה בשוק ממה שראה והסתכל מסביבו ונדהם אף יותר כשראה את הנערה עלייה חלם מתקדמת לקראתם כשהיא לובשת שמלה פשוטה למדי בצבע לבן עם כמה פרחים צבעוניים אשר היו בסלסלה שאחזה בידיה ,שערה היה שחור וארוך שהגיע לה עד למותניים ועל רגליה הדקיקות היו נעלי בובה בצבע תכלת עדין,עינייה היו בצבע כחול אפרפר.

"בוקר טוב פרנק אני רואה שהבאת איתך אורח" פנתה לפרנק וחייכה לעבר טום שחייך בחזרה.

 "בוקר טוב חמודה הבאתי לך בגדים לחורף" חיבק אותה.

פתאום מבין רגלייה של הנערה הופיע זאב אפרפר והסתכל על טום במבט מאיים בעיניו.כשהנערה ראתה זאת מיהרה לשבת ליד הזאב ולהסביר לו שטום

הוא בסדר ולא יפגע בו.

כשזאב הבין זאת הוא התקרב לטום יותר והתיישב מולו כבוחן אותו והנערה ביקשה שטום ילטף אותו.טום עשה כדבריה והזאב נכנס לבקתה.

"אליס"  הציגה את עצמה והושיטה את ידה,"טום" לחץ ידה.

"טוב ברשותכם אני אלך לעבודה" הביא לאליס את השקיות ונשק ללחייה.

"ביי ותמסור הרבה תודות לענת ולבנות שלך" (ענת היא אשתו) נופפה לו והוא הלך לדרכו.

"אז רוצה לעזור לי ? אני מכינה ארוחת צהריים" חייכה לעברו.

טום הסכים ונכנס אחריה לבקתה,לפני שהוא נכנס הוא ראה ליד הדלת את אותו הסוס שראה מיקודם.

הוא עקב אחריה וכשהגיעו למטבח ראה שם את הארנבים ואת הזאבים.

"כולם להכיר זה טום ובבקשה תתנהגו יפה" כולם הפסיקו את עיסוקיהם והסתכלו על טום,קדו קידה והמשיכו...הארנבים סידרו את הירקות במקומן והזאבים את הפרות.

אליס הוציא מאחד הארוניות אגרטל הוסיפה לשם מעט מים אשר היו בתוך דלי ו סידרה את הפרחים יפה והניחה על השולחן שהיה באמצע המטבח.

לאחר מכן לקחה שוב את הסלסלה והלכה לכיוון הארנבים והתכופפה אלייהם והם ישר שמו לה 5 מלפפונים,4 עגבניות,לימון וחסה.אחר כך ניגשה אל הזאבים והם שמו לה 3 תפוזים,2 בננות ו-3 תפוחים.

"טוב אז מה אתה רוצה לחתוך את הירקות או את הפרות?" שאלה בחיוך.
נכתב על ידי , 23/12/2008 16:11  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיפור חדש...


טוב אז חזרה לי ההשראה לכתיבה אחרי שהקראתי לילדה אחת במחלקת הילדים סיפור אחד על איזה שהוא יער....לא משנה הוא פשוט נתן לי השראה...

את הסיפור השני אני עוצרת ומתחילה חדש...

קוראים לו "עכשיו אני לא לבד"

 

פרק 1:

זה קרה לפני 4 שנים...אם לא התאונה הוא היה יכול להמשיך לחיות עם אחיו וחבריו כמו תמיד...להקה משלהם,חיים פשוט מושלמים ועמוסים בהופעות או תכניות אירוח... זה היה יכול להמשך עוד הרבה שנים עם לא התאונה שנגרמה בגללו...

 

*

זה היה יום גשום ומושלג במיוחד בגרמניה,הכבישים היו רטובים ומחליקים מתמיד ואנשי העיר החליטו להישאר בבתיהם במקום לצאת לקור שהשתרר בחוץ...

אבל לא כולם....

"בואו כבר אנחנו עוד נאחר להופעה!!!" צרח דיוויד בטלפון ועוד הוא מדבר עם טום.

"אנחנו בדרך לא צריך לצעוק" החזיר טום בזמן שנוהג במכוניתו עם שאר הלהקה ומנסה להרגיעו.

"אני אצעק מתי שאני ירצה ואם אני לא רואה ת'תחת שלכם פה תוך 5 דקות  אתם מתיםםם!!!!"  צרח יותר חזק דיוויד וניתק.

טום שמרוב לחץ לא ראה לאן הוא נוסע,ניתקע בעץ...

*

 

טום היחידי ששרד מכיוון ששם חגורת בטיחות והשאר לא...

כבר 4 שנים שהוא מצטער על הרגע ההוא...הוא מתפלל שיחזירו לו את אחיו...את חבריו...את חייו...

 

טום נישאר לגור בבית שבו גר עם חבריו עד לפני 4 שנים...לבד...לבינתיים...

טום הפסיק עם הסטוצים וכמעט ולא יצא מהבית חוץ מהערבים שבהם היה יוצא לבית הקברות שהיה ליד ביתו ומספר למצבות חבריו איך עבר עליו היום ושהוא כל כך מתגעגע אלייהם ובמיוחד לביל...

 

ממול בית הקברות יש יער שנקרא "היער השחור" ,לפני היער יש מן פארק קטן שבו יש רק ספסלים ונדנדות שנסגר ע"י המשטרה מפני שבנו אותו יותר מידי קרוב ליער ואחד החיות יכול להפתיע את המטייל בפארק...

אבל את טום זה לא מעניין...תמיד אחרי ביקור קצר אצל חבריו הוא הולך לפארק מתיישב על אחד הנדנדות ורק חושב...

זה דבר שיגרתי אצל...הוא גם זוכר שבעוד 5 דקות יגיע אותו שוטר שתמיד אומר לו לא להתקרב לפארק  כבר שנה שלמה!

טום שם לב כל השנה הזאת שקולו של השוטר היה מודאג...לא בגללו אלא בגלל היער... ולא בגלל שהוא מפחיד...אז למה הוא כל כך מודאג?

 

כעבור 5,4 דקות  השוטר הגיע ונעמד מול טום ולא אמר כלום רק הסתכל עליו...

טום:"הלכתי" קם מהנדנדה והתחיל ללכת לכיוון היציאה מהפארק.

השוטר:"חכה יש לי שאלה אלייך!" עצר אותו.

טום:"כן?" התקרב קצת לשוטר.

השוטר:"מה אתה עושה מחר בבוקר? אני רוצה להראות לך משהוא" שאל אבל בקולו כבר לא נישמע שום דאגה או לחץ.

טום:"כלום ובסדר" התעניין.

השוטר:"תהיה פה בשעה 10,אל תאחר ואל תבוא עם בגדים יפים מידי!" הזהיר

טום:"טוב...עכשיו אפשר ללכת??" שאל

השוטר:"כן חייל" מאז ומתמיד הוא קורא לו חייל וזה אף פעם לא הפריע לטום.

טום:"תודה המפקד" הצדיע כמו חייל והלך לדרכו...

נכתב על ידי , 20/12/2008 13:48  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חזרתי לחיים...=[


אז זה היה ככה:

אני התחלתי לחתוך...חרטתי על היד "i hate you all" והתעלפתי,המכשפה (אמא שלי)

נכנסה כשהתעלפתי ולפי מה שהבנתי היא קראה לאמבולנס והביאו אותי לבית חולים ובלה בלה בלה...

אמרו לי שאיבדתי הרבה דם ותרשו לי לצטט:"בכמויות אדירות!"...

אני אומרת לכם זאת הייתה הרגשה כל כך אבל כל כך ניפלא של חופש....

 

בת דודה שלי אמרה לי שהייתי בקומה 4 שבועות...

עד עכשיו אני לא מדברת עם המשפחה שלי וגם לא אכפת לי מהם כל כך...

כשהם ניסו לדבר איתי התעלמתי מהם שידעו איך אני מרגישה כשהם מתעלמים ממני...

 

אני אצטרך להישאר בבית חולים עוד משהוא כמו חצי שנה...מבאס..

 

 

ממני נטלי

נכתב על ידי , 1/12/2008 21:04  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,328
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJust another story אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Just another story ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)