תראה כמה בודדה אני יכולה להיות

יש ימים שבהם הרגישות שלי פשוט מרקיעה שחקים.

אני לא מאמינה שאני יכולה להגיע לרמות כאלה של רגש לפעמים.

היום נעמדתי מול העבר שלי עצמי ובלי יכולת בכלל להבין שכבר עברו שנתיים ואני נמצאת עדיין מאחורה,אני פשוט לא יכולה להתקדם.

הלוואי והייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה כדי להתגבר על הדברים הרגשיים הקשים האלה.

פשוט לא יכולה להתמודד עם זה,לא מסוגלת.

בא לי לבכות אבל אני לא אעשה את זה.

המצב הזה כבר בלתי נסבל.

זה מתחיל מזה שבבית קשה להיות איתה כי אי אפשר להשמיע אפילו חצי קול והיא בעצמה עושה את כל הרעש בבית ובכל רגע אני רק מתעצבנת יותר.

זה ממשיך בזה שאין לי כבר עם מי לדבר ואני פשוט נתקעת עם עצמי 24 שעות ביממה ובודדה ברמות שאף פעם לא הייתי.

לפחות יצא דבר אחד טוב וזה שאני מתחילה לעשות קצת ספורט ואולי זה קצת יעזור לי לברוח מהמציאות הקשה הזאת שנוצרה.

זה ממש כמה חודשים שזה הפך להיות בלתי אפשרי לחיות כבר.

לגמרי.

חוסר החלטיות פשוט מוציא אותי מאיזון ואני די בטוחה שגם אותה.

אני לא יודעת להחליט מה אני רוצה מעצמי ולצערי היא זאת שסופגת את זה כל פעם מחדש.

אני כל פעם שולחת הודעה או מתקשרת ופשוט לא אומרת את המילים הנכונות מה שמוביל שוב לחוסר איזון של שגעון.