יש/ לי כל כך הרבה דברים לעשות ובמקום זה אני מתעסקת בשטויות.
מצאתי תדיסק שירים שלי מישראל, גאד איזו נוסטלגיה. עם כמה שטוב לי פה יש רגעים שפוט אי אפשר לתאר אותם, כאילו משהו תקוע בתוך הגרון ומן עצב בלתי מוסבר. אני אפילו לא יודעת אם זה געגועים כי תאכלס גם אין לי כל כך למי ולמה אבל בכל זאת, משהו בלתי מוסבר שכל כך מושך אותי להחזיר את הזמן אחורה.
בכל מקרה, התחלתי ללמוד. הלכתי עם אמא שלי לפני שבוע לרשום אותה לאיזה קורס אנגלית ואמרתי:"אני אכנס לEMPLOYMENT SOLUTION וארשם, מה יש להפסיד, מקסימום אגיד לא. גם ככה זה מתחיל בפברואר" נכנסתי, נרשמתי, יום למחרת התחלתי ללמוד.
קצת על הקרוב הזה: זה לא קורב לימודי אנגלית <למרות שכן מעלים שם תרמה כי מדברים ושומעים רק אנגלית> עוזרים לך שם למצוא את הקריירה שמתאימה לך ולמצוא לך עבודה. זה קורב של 10 שבועות, FULL TIME \את אומרת 7 שעות כל יום, במהלך כל הקורס הזה משלמים לי כסף <משכורת מינימום שלפי החוק הקנדי זה 8.5$ לשעה> אלא אם כן אתה מאחר או לא בא או לא עושה שיעורים ואז מורידים לך מהמשכורת. זה פשוט נורא!!!! זה יותר גרוע מלחזור לבי"ס. אני לא זוכרת מתי פעם אחרונה עשיתי שיעורים, הייתי מבריז המון ופה פתאום אני חייבת ללמוד. מה שמעודד זה שתוך 3 ימים שהייתי שם כבר קיבלתי 153$ אז למה לא.
המגז אוויר פה מתחיל להיות נוראי. הלילה יש כבר מינוס 1 וכבר ממש מתחילים להרגיש תקור. אני כל כך לא רגילה לכל העלים הצהובים, לעצים הערומים, לקור הנוראי הזה <שבינתיים בכלל לא נוראי לפי מה שאומרים לי>. פעם אחרונה שהרגשתי את זה היה לפני 10 שנים באוקראינה.
יום שישי הלכנו עם יורה לראות בטמן בIMAX. אחת החוויות. החיים שלי לא ראיתי מסך בגודל כזה. זה בערך כמו מסכים בקולנוע אצלנו כפול 4ף וזה ממש בלי להגזים.
קיצור היה ממש כיף, אחלה סרט ואחלה חוויה.
יום שבת הלכנו איזה 15 אנשים לאיזה פאב מסכן, אין לי מושג איך נדחפנו שם אבל עשינו את זה. כל כך נמאס כבר ללכת למועדון כל שישי שבת שהתחלנו לשנות קצת תאווירה. היה נחמד למרות שלא היה להם תפינה קולדה שכל כך פינטזתי עליה כל השבת אבל הסתדרתי גם עם מרטיני.
יום ראשון הלכנו לחגוג THANKSGIVING DAY אצל חברים של הורים שלי. כל חג הוא סיבה למסיבה ולנו יש גם תחגים הרוסים, גם תישראלים ועכשיו גם תקנדים אז אפשר להגיד שאנחנו חוגגים כל השנה.
היה ממש נחמד. כולם השתכרו כמו מפגרים <חוץ ממני כרגיל>. יורה וובה סיימו ביחד בקבוק JACK DANIELS ורציתי להרוג את שניהם, לנסוע איתם אחרי זה הביתה היה חוויה בלתי נשכחת.
אחרי זה קפצתי הביתה, הבאתי פינה קולדה שכל כך פינטזתי עליה והלכנו להמשיך לחגוג אצל דימה.
גאד דאמט להיות לא שיכורה כשכל השאר כן זה פשוט נוראי. בחיים שלי לא שמעתי כל כך הרבה שטויות בערב אחד.
והיום פשוט עשיתי המון כלום במקום לסיים תשיעורים שלי וכרגיל אני אשאיר את זה ל12 בלילה וכרגיל אני אהיה מחר מתה כל היום וארדם באמצע השיעור.
טוב עד הפעם הבאה, שיהיה לכולם חג סוכות שמח!
<תמונות מנאפיס כשהחברה מהעבודה נפרדו ממני, סתם כי אני נורא מתגעגעת אליהם =[>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
