פרק ואז דיבורים!
אז הנה הפרק ה5!!
-פרק 5-
לורן הייתה בדרכה לביתו של ליאור... היה לה מלא הסברים לעשות, היא הרגישה, כל העניין הזה עם אורן... הפלאפון שלה רעד, הודעה.
שולח: רותם
היי, רוצה להפגש?
לורן נזכרה שרותם רצתה להגיד לה משהו בבוקר... היא אמרה לעצה שאחרי שהיא מסיימת עם ליאור היא מתקשרת אליה..
'לא יכולה, אני יתקשר אלייך יותר מאוחר, מבטיחה!' שלחה לה.
היא הגיעה לבית של ליאור,היא דפקה בדלת כמה פעמים, אין תשובה.
היא סובבה את הידיתץ הדלת הייתה פתוחה, אבל אף אחד לא היה בבית, כנראה שכחו לנעול.
על השולחן היה פתק-
'היי מאמי,
אני אצל הרופא עם ליאור,
נחזור בערך בחמש וחצי, תתקשר'
השעה הייתה חמש ורבע...הם יחזרו בערך עוד רבע שעה בערך. לורן הלכה לחכות לליאור בחדר שלו.
אחרי אבע שעה הם הגיעו. לורן חיכתה לליאור והתיישבה על הכסא בחדרו. אחרי כמה זמן הוא נכנס, "לורן..." הוא היה מופתע לראות אותה בחדר שלו. "היי" לורן אמרה בחיוך.
"מה, איך נכנסת?"
" שכחתם לנעול את הדלת.. תקשיב, בקשר אלי ואורן-"
"כן, אני יודע, למה לא אמרת לי?"
"כי אנחנו לא, זאת אומרת- היינו ביחד ועכשיו לא..."
"ראיתי אתכם מתנשקים היום בבית ספר"
"הוא נישק אותי, היא רצה שנחזור, אמרתי לו שזה נגמר..."
דממה הייתה בחדר.
"סליחה שא אמרתי, אורן הוא משהו שהיה ונגמר, לא סיפרתי כי לא הרגשתי צורך לספר, הוא שייך לעבר..."
חיוך עלה על פניו של ליאור, " רוצה לצאת מפה?"
"נשמע טוב"
אורן ישב בחדרו, משועמם מצוברח בלי שום דבר לעשות. הוא הסתכל על תמונה שלו ושל לורן מחוף הים.. נראו כ"כ טוב ביחד... איך הוא יכל עשות את זה?
לפתע נשמעה דפיקה בדלת, אורן בא לפתוח. זו הייתה שירה
"היי כוסון" היא אמרה, ולפני שאורן הספיק להגיד משהו היא כבר התנפלה עליו ונישקה אותו, מה שמהר מאד הוביל למיטה...
לורן וליאור התיישבו באחד השולחנות בחנות הגלידה, לורן לקחה גלידה תות, וליאור שוקולד.."עכשיו שאת יודעת עליי קצת," ליאור אמר, "ספרי לי קצת על עצמך.."
"מה אתה רוצה לדעת?" לורן שאלה בחיבה
"לא יודע.. עלייך. מי את, לורן שנפלד?" שאל וצחק...
"בת 16, מרמת גן, אוהבת לרקודת לכתוב, צילום..."
"ומה עם הורים? יש לך אחים?:
"אממ..." לורן אמרה, והחיוך שלה נמחק מפניה.
"מה קרה?" ליאור שאל אחרי שהבחין בהצעת הפנים שלה
"אמא שלי... מתה. היא נפטרה שהייתי בת 5"
"וואוו, מצטער, איך אבא שלך קיבל את זה?"
"אבא שלי מעולם לא תקשר איתנות אפילו שאמא שלי הייתה בחייםת הוא מארצות הברית והוא עובדבחברה שיש לה ייצוג בישראל.מאז המוות שלה הוא כל היום היה בעבודהת הוא חוזר מאוחר בלילה. דודה שלי, אחות של אבא הייתה שומרת עליי ועל אח שלי שהיינו קטנים, אבל היא חזרה וארצות הברית ואח שלי עכשיו בצבא ואני לבדי..."
לורן חנקה את הדמעות.
"רני לר יודעת למה, וזה דיי מוזר לי, אבל אני מרגישה שאני יכולה לספר לך הכל..."
לורן חייכה עוד פעםת חיוך גדול ויפה מתמיד, היא כ"כ יפה, ליאור חשב, הוא ידע שהיא מרגישה מה שהוא מרגיש...
"בואי" הוא אמר לה והראה לה שלבת על הברכיים שלו..
" לא יכאב לך?" שאלה בדאגה
" אני לא מרגיש כלום..."
היא התישבה על ליאור, הוא ליטף את שערה והתקרב אליה, נשם את העור שלהת שפתייו התקרבו אל שפתייה נשיקה עדינה ואוהבת...
טוב- לא התענתי מלא זמן ואני ממש מצטערת! אני מאד מקווה לכתוב לכם פרקים בתכיפות יותר קרובה!
אז בתור מתנה מצאתי שיר מה זה חמוד שאתם חייבים לשמוע!!!
http://www.youtube.com/watch?v=hgGkJez6pcM
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: