היי אנשים.
אחרי שנתיים של טיפול ומלחמה יומיומית שכזו,
הוחלט לאשפז גם את שפחתכם הנאמנה. (זה ממש נהיה הרגל כזה בישרא)
במשקל יציב +++, ב0% סבלנות ובתחכום מחורבן שגרם לי להסכים לזה..
תודה לכולכם שהייתם פה. האשפוז לא יהיה ארוך (בשביל זה התעקשתי על ב"ח פסיכיאטרי ולא על תל השומר או שניידר.. ) ויש צ'אנס שתוך פחות מחודשיים אני אחזור.
תודה מיוחדת בילי, טל, אלה שלי ועוד בנות- המונות שכאלה- שהיו פה ברגעים המחורבנים יותר.
אני מקבלת תאריך מחר או מחרתיים, והצפי הוא על השבועיים הקרובים (יתרונות \ חסרונות של פסיכיאטרי.. )
אופטימית. מקווה לטוב. חוץ מזה, תמיד רציתי לראות סכיזופרן מקרוב.
שבוע טוב לכולכם שיהיה :) ובאמת תודה על הכל.
KA ANA
-
"המוות אינו מפחיד אותי.
המוות אינו מפחיד אותי!
המוות אינו אלא פרוזדור, אל מהות נשגבת, נכספת, שמימית.. רוחנית.. אל האור..
אלוהים את ידו יושיט, ויקח אותנו אליו- מתים או נכים - לא חשוב!
הוא יניח אותנו בשמיו..
קח אותנו אליך, את כולנו צאן קדושים.
כי עייפנו מלהיות אנשים.
תן לנו לגעת במוות, כי החיים איבדו מטעמם -
הרוג אותנו,
אסוף אותנו אליך לעולם!"
(מתוך 'מאמי')