שוב חזרתי לבלוג הזה אחרי כמה חודשים של נטישה ..
ואנלא ימחק אותו כי אני בקושי פה.
למרות שאף אחד לא קורא כאן כי העברתי מספר בלוג
אז כבר 5 בבוקר
ועוד שבוע וחצי נגמר החופש,
ואני כמובן , מאוהבת , שבורה, כואב לי, כיף לי ,
חברים, קקדילה, שמחה, אושר, וכאב ..
אבל יותר מכל כיף.
אפשר להגיד שעשיתי בחופש הזה כייף
אבל אני לא רוצה לדבר על החופש
התחלתי להשלים עם הרבה אנשים,
גם איתך אופיר, וזה עשה לי טוב
לא להיות בריבים כל הזמן
ולדעת שאתה שונא אנשים, ושונאים אותך..
למרות כל מה שקרה המכות והכל .
כבר נמאס לריב , ועוד בגלל בן
שיצא אפס בסוף
אבל בכלזאת אני כבר לא רוצה אותו
שיהיה לכם בהצלחה
בכל מקרה , נהיתה לי תקופה שניהיה לי עוד ביטחון
ולפעמים הוא מתחלש כשמישו שאני אוהבת מתייחס אלי מגעיל
יורד לי הביטחון ויורד לי מעצמי
אז כן אני אוהבת אותך
אחרי כל מה שעברנו
ולא עם מישו חושב שהוא יודע מיזה
אז אין לו מושג.
זה לא מתן, זה לא יאיר, זה לא עידן
זה לא אפחד!
אבל מי שזה הוא בתוך הלב שלי כבר מזמן וחזק3>
וכל פעם קשה לי יותר
ביום האהבה היתי איתך , אולי רק לחמש דקות
חברים שלך היו , רז היתה איתי
בקושי היתי איתך ובקושי דיברנו כמו שצריך
אחרי שחודשיים לא ראיתי אותך
לא יוצא לי לבוא יותר מדי לאשדוד
אחרי שחזרתה מהקוקה קולה וילג'
התחלתה להתנהג אלי ממש מגעיל
שהיתקשרתי לשאול מה איתך עניתה לי בעדישות
והיה לך יחס גועלי
מיזה נפגעתי אבלעוד יותר כשחזרתה
עוד העזתה להגיד ל
י "היתי עם מישי ולא היה נעים לדבר לידה"
" לא מישי מישי , סתם ידידה"
אז ידידה שפגשתה ביומיים יותר חשובה לך ממני ?
שכבר 5 חודשים אנחנו בקשר וכל מה שהיה .
בישביל אחת שלא תראה יותר בחיים
ויותר גרוע - המשפט הזה:
"אתת יודעתת עם כמה הייתי יכולל להיות ולא הייתי בגללך ?!
אתת יודעת כמה הזדמנויות ולא רק נשיקהה אז קיצוור לורןן אל תעצבניי אותי"
אתה באמת חושב שאתה עושה לי טובה ?
אולי לא דיברתי אליך ככה באותו זמן
ואולי אתה לא קורא כאן ולא תקרא כאן.
אבל זה פגע בי חזק
שאתה חושב שאתה עושה לי טובה
ומאשים אותי שלא היתה עם בנות בגללי
אתה יצאתה אפס, לא דיברתי יותר מדי
היתי עדישה לא רציתי לריב יותר מדי
כבר אין לי כוח יותר
המרחק הזה, הריבים האלה, הקנאות האלה
זה שאנחנו לא חברים בגלל המרחק
אפעם לא דיברתי איתך על הדברים האלה פשוט זרמנו
עם האהבה ..
אפעם אתה לא תדע מה אתה בישבילי
גם שאתה אומר שאתה אוהב אותי
איפשהו זה לא מתחבר לי
רק כשאתה רואה אותי שוב אתה פתאום אוהב אותי יותר
ואחרי חודשיים שלא רואים אחד תשני אתה ניהיה מגעיל
עדיש, שתלטן
כבר אין לי כוח באמת..
אפעם לא יהיה לי משו באמת נקי
למה תמיד מתאהבים במה שאי אפשר?
משו שיעריך אותי יותר
שהוא יודע שאני חוששת ממה שיהיה שהוא ילך
שלא ידאיג אותי
אתה שומר עלי מהסיגריות אולי
אתה לא רוצה שאני יעשן
ככה אתה אומר , אבל בכל זאת
יש דברים אחרים שאני רוצה שיגידו לי
שאני חולמת שיתנו לי
וזה לא מילים
זה הבטחות
היבטחתה לא להיות עם מישי בקוקה
היבטחתה לי את זה .. איך שחזרתה היתה עצבני
ואמרתה לי שדיברתה אלי כך בפלא בגלל
שקמתה וישנתה עם ידידה שלך בקאזה
מה אני אמורה לקחת מיזה?
אמרתי טוב
מה יכלתי להגיד?
די נמאס לי ,
כמה יכולים כבר להתייחס אלי כאל בובה?
כמה כבר יכולים להשפיל אותי ואת האהבה שלי
די אני בנאדם, ישלי רגשות פה ושם
די די עם המשחקי בובה האלה
אתם חושבים שאתם ידועים הכל אבל אתם לא.
אפחד לא יודע כלום
אפחד לא ידע כלום
אתה אפילו לא תבקש סליחה
אתה אפילו לא תגיד לי מה ניהיה
זה הכל אגו זה הכל הכבוד שלך
שלא ישלח הודעה או יתקשר
להגיד משו קטן .. אתה פשוט תשתוק.
אבל אני לא יכולה יותר
כמה פעמים באהבות שלי
כולם כיבדו אותי בהתחלה הבטיחו לי הבטחות
אחרכך הפרצוף האמיית שלהם באמת היתגלה
של כולם ..
מה אני יכולה לעשות יותר?
לבקש שיהיה טוב? שמישו באמת יעריך אותי כמו שמגיע לי?
זה לא עוזר.
אפחד- לא באמת יודע מה עובר לי בתוך הלב
אפחד- בחייים לא יצליח לנחש כמה כואב
אפחד- לעולם לא יבין מהו הרגש הזה שמסתתר
אפחד- כי מעבר לכל הצחוקים שרצים כל יום
ולכל החיוכים הסתמיים האלה שבתמונות, או במציאות
בתוך תוכי וכמה שאני נראת הילדה הכי מאושרת
שהיתגברה על כל השלוש שנים האלה בקלות
אני אבודה בתוכי
אני אבודה בלי אפחד
מכל החברים שמקיפים
אפילו הבנאדם הכי קרוב
לא יצליח לשמוע את הזאקות בליבי
כבר נשלחתי לפסיכולוגית
ששלחו אותי בבצפר
היא די עזרה לי להבין מה קורה בערך
אבל לא , את כל הסודות והדברים העמוקים
אני לא אספר לאפחד
כי לא רק שהם לא יבינו את זה,
הם גם לא ידעו לעזור
לא דעו להקשיב
אפילו הפסיכולוגית הזו, שחתמה לי שלא יוצא מהחדר כלום
לא בטחתי בה
האמונה באנשים שלי הלכה מזמן
האדם הכי קרוב פגע בי
בגד בי,
ואנלא מתכוונת לבן
אני מתכוונת לבת , היא כבר בין הפוסטים כאן עם עידן
כן כמו בסרטים
רומן מאחורי הגב
אז אני זו שתמיד נדפקת מכל פינה
אני זו שלא ממשיכה לשומקום .
ולמה אני אמשיך לצפות ?
שמישו יעשה יותר ממילים אי פעם
שמישו יהיה שם בישבילי
ידע לחבק שצריך ולשחרר שלחוץ ?
אני לא באמת מתכוונת למישו שיחבק
אני מתכוונת למישו שיחבק - גם בלי לגעת.
למישו שיתן לי מה שאני צריכה , אהבה
ויש הרבה אהבות
אבל רובן במילים
אני לא רוצה מילים
די, נמאס למילים .. אני באמת רוצה תאחד
כמו שיש לכולן
כמו שיש לרוב הבנות היפות
חבל שאני לא אחת מהן.
כמו שיש למלכות אמיתיות
לאלה שמגיע להן
כנראה שלי לא מגיע, עם הוא עוד לא הגיע.
אז לא מגיע לי ..
כבר חמש ורבע,
ואני לא עייפה אני לא מתייאשת מלכתוב
אני לא מתייאשת כי פרקתי כאן את רוב הדאגות
למרות שיש עוד מיליון
לא כואב לי האצבעות
כי אני לא כותבת מהן, אני כותבת מהלב
יש בלב הקטן הזה עוד כלכך הרבה מילים
כל כך הרבה רגשות שעוד לא יצאו
משפחה, החברים, הלחץ ,ויותר מכל האהבה
יותר מכל הדבר הזה שאני מחכה לו שלוש שנים
ובכל אהבה שהיתה לי בשלוש שנים האלה
כל אחת מהן פגעה בי
עידן צדק במה שאמר לי פעם
" כל רסיס בלב שלך, זה מישו ששבר לך אותו"
הוא צודק באמת רק בי פוגעים
זה לא רחמים עצמיים אפעם לא אמרתי את זה לעצמי
זאת האמת.
ופעם ראשונה אני שומעת את האמת שאני אומרת לעצמי
זה כבר הגבול שהלב שלי מוכן לסבול.
אפעם לא עשיתי פוסט כלכך אמיתי וארוך
מכל הפוסטים בבלוג הזה
זה הפוסט הכי אמיית בחיים שלי
הפוסט שעשירית ממה שכתבתי כאן
אפחד לא יודע
אפחד לא שמע בחיים.
החיים שלי מוזרים, אני מוזרה
אני אני ואני .
בכל זאת, נשבר לי @
שיהיה לילה טוב.
" למרות הכל- אני לא מתייאשת
אני אמצא את האושר, במקום כל שהו "
בבלוג זה
בכל הבלוגים
