~the life as a story~

מה יש לי?? למה אני תמיד חייבת להרוס לעצמי?!

מה הבעיה שלי להתחיל לקרוא ספר ולגמור אותו, מבלי להסתקרן מה יקרה ולעשות לעצמי ספויילרים..

אחר כך אני יודעת מה יקרה, ומצטערת על זה שקראתי את מה שלא הייתי צריכה לקרוא..

טוב בכל מקרה כבר הרסתי לעצמי אז זה כבר לא כל כך משנה..

מה שקרה זה שהתחלתי לקרוא את הספר השני של דמדומים- 'מולד הירח'

ורציתי לבדוק האם בספר הזה אדוארד הופך את בלה לערפדה (כי ממש הסתקרנתי)

אז התחלתי לקרוא את הסוף! זאת אומרת- את כל הסוף!

וכך גיליתי לעצמי מה שקרה בכל הספר!

עכשיו אני מנסה להוציא את זה מהזיכרון, אבל זה בלתי אפשרי שאני אשכח את זה ><

טוב, זאת בעיה שלי...

אבל אני מציעה לכל אלה שקוראים איזשהו ספר- על תעשו את אותה טעות שאני עשיתי!

ואני מדברת מניסיון..