אני ממש אוהבת חגים,
במיוחד כשיש לבוא ל2 משפחות בחג -
למשפחה של אמא ולשמפחה של אבא.
2 קצוות שונים - משפחה של צרפתים מצד אמא ומשפחה של טריפוליתאים מצד אבא.
מהצד של אמא - גפילטעפיש,
מהצד של אבא - חריימה,עד שאתה כבר לא בטוח בדיוק איזה חג אתה חוגג,
אולי חג ה"אני מכין גפילטע טוב יותר אבל מה זה
משנה גמככה עוד כמה ימים יש מימונהשתכלס כולנו חוגגים אפילו שאף אחד מאיתנו לא מרוקאי".
תמיד יש את הדבר הכי קטן שיכול לגרום לך להתבאס על החג,למשל היום התבסאסתי ממש כשלא מצאתי את הפיקומן,
יכולתי להשתגע (ואני עוד הילדה היחידה במשפחה,אין עוד מישהו שיכול למצוא אותו חוץ ממני) מעבר לזה שבאופן חג פעמי האחים שלי
שגדולים ממני ב10 שנים נכנסו לרוח שטות וחיפשו גם הם את הפיקומן.
תאמת,הדבר שחיכיתי לו כל השנה לא היה השנה - חרוסת.
חרוסת זה הדבר הכי טעים שיכול להיות בפסח,אני אומרת שזה כמו הכדורי שוקולד של חג הפסח.
תמיד סבתא שלך תגיד "יאללה יאללה צ'וכלו צ'וכלו" (אם היא מרוקאית),
כי זה לקידוש,אז יאללה להתנפל,לאכול - זה לברכה :)
חג שמח לכולם,
חג שמח לישראבלוג!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~Jackie™