
ואז נהיה חורף, שהביא איתו עשן לרחובות
ואז נהיה חורף, הביא לי כמה מחשבות על אהבה
אומרים שההפך מאהבה זה אדישות [לא שנאה כמו שחשבתם]
ולמרות שלא מזמן נפרדתי ממנו ממש לא אכפת לי ממנו.
אני רק מגלה עם איזה בנאדם מגעיל יצאתי וזה לא ממש מזיז לי.
מגיע לי יותר מזה.
"*** ***** הגיב\ה לך על הקיר"
"*** ***** תייג\ה אותך בפירסום"
"*** ***** הגיב\ה לך על תמונה"
וככה כל יום [:
משומה אני פשוט מאושרת רק חייוך הבנאדם הזה עושה לי...
אני לא ממהרת אני רוצה קצת זמן לעצמי..
אבל הוא מדהים, חמוד, מלאך, עם כבוד וכמו שנפלט מכמה אנשים
הוא בקטע שלי.
וזה באמת מרגש אותי למרות שלא חשבתי שיהיה לי אכפת
בתקופה הקרובה ממישהו.
עכשיו אני רק סופרת ימים, עד 30.12
בשביל לעלות על האוטובוס אחרי הבצפר, בלי לחזור הביתה,
לקנות כרטיס לכיוון ירושלים ופשוט להשאר שם סוף שבוע.
לראות את כל החברים, ולראות אותו.
אני פשוט אתן לזמן לעשות את שלו.

מה אתם אומרים?
מפוסט הבא אני אתחיל לפרסם מתכונים? :)