עשיתי זאת- הסתפרתיXD

עשיתי לעצמי קוקו ופשוט התחלתי לגזור.. האיזה שהו שלב הרגשתי שזה לא זז לשום מקום, וזה נמשך נצח..

עד עכשיו אני לא מעכלת דבר.. כאילו, לא היו לי דפיקות לב מהירות או חזקות וגם כששמעתי את המספריים חותכות שיערה שיערה, לא עברה בי שום צמרמורת.. יכול להיות בגלל שכל כך הרב זמן אני רוצה לעשות את זה!?

בתכנון רציתי קרחת, במעשי עשיתי קרה.

מקדימה זה ממש חמוד, ומאחורה זה כל כך לא קשור- זה הכי פטרייתי בעולם.

אז את התגובה מאמא שלי כבר קבלתי- היא הייתה המומהXD היה כל כך מצחיק לראות אותה ללא מילים, כל מה שהצליחה להגיד זה "מה עשית לעצמך?" "מה את משוגעת?" ומדי פעם גם יצא לה "אני לא מאמינה..". אחרי כמה דקות עיכול היא אמרה לי שבשביל מה יש ספריםD: ושחבל על השיער היפה שלה(כשהראתי לה את הקוקו שנותר)..

"שיער אורך.."

תאמת.. נהנתי..

צפו ממני בקרוב לעדכון על תגובתו של אבי^^

עדכון[כעבור 3.5 שעות]

אין הרבה מה להוסיף.. מלבד שגם התגובה של אבא הייתה הלם, ומצד שני הוא היה יותר חביב עם מה שיצא לו מהפה "מי סיפר אותך?" "אני!" מסתובבת "צריך רק לסדר לך מאחורה.." "נע, אני חושבת שאני אשאר ככה" "איך שבא לך.. זה יפה לי אם זה יפה לך"

תאמת, מאחור זה באמת קצת עקום.. כי בעקרון מה שעשיתי היה קוקו ואז פשוט גזרתי אותו, ככה שיצאו צדדים ארוכים(הצדדים שעצמם) וצדדים קצרים(מאחור)