חמש וחצי שנים.
כל כך הרבה צלילים, מיליוני דמעות, אולי גם קצת צחוקים, אבל בעיקר דמעות.
הגיע הזמן שזה יגמר.
כל כך הרבה סיבות רעות שזה המשיך.
כל כך מעט סיבות טובות.
כל כך הרבה דברים שאני ארצה לזכור.
כל כך הרבה יותר דברים שאני ארצה לשכוח.
אני עושה היום את מה שאני ידעתי שיכולתי והייתי צריך לעשות כבר מזמן, מקום כזה לא מתאים עבורי יותר.
תודה לכל מי שליווה אותי במהלך השנים האלו בחיי הרשת ההזויים האלו - היו רבים כאלו - האמת שקשה לי להאמין שמישהו מכם עוד יראה את התודה הזאת.
תמשיכו לכתוב, תמשיכו להביע, זה לא חייב להיות כאן, אם כי זה אפשרי, לכל אחד מתאים משהו אחר אני מניח.
אני לא אוותר על החלום שלי לכתוב ספר על אותה דמות חצי מציאותית חצי מעולם הפנטזיה שציירתי כאן,
אבל אני מכבה את האורות על "שבי מהבלוג" בתקווה שאני לא ארגיש את החולשה המפגרת להדליק אותן שוב..
One day, This world will see me at the horizon
One day, From a distant light
And just before I stand, to face my love
I'll turn around
And with a smile I'll say my goodbyes
…One last goodbye
Goodbye.