לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


Avatarכינוי:  היו ימים כמעט אבדתי, היו ימים של אהבה.

בן: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2009

האמת בשקרים


למה כשהכל קשה, הדף פתאום מלא,
למה כשהכאב עולה, הכל פתאום יוצא ?

למה קשה לדבר, על מה שבפנים עובר,
אתה בעצמך לא זוכר, כמה זמן אתה כבר משקר

ואיך זה תמיד, כשהכל נהיה שחור,
השמיים כהים והים אפור,
פתאום אז, אתה נזכר לעצור.

נזכר לעצור, לבדוק מה שכחת,
לגלות שמעולם לא באמת הקשבת,
זועקים לך, אבל אתה התעלמת..
איך פתאום ללב חסרה חתיכה,
איך זה שאתה זה כבר לא אתה,
איך זה שלמבט כבר אין את אותה השפעה ..

אתה מבין שזה כואב, אתה מבין שזה חסר,
אתה מבין שלחיות, זה לא תמיד עוזר.
אתה יודע שקשה, ושאתה עדיין רוצה,
אבל אתה פתאום מרגיש,
שזה פשוט לא זה..


כבר שנים שלמות,
חיים חדשים עם הרבה מסכות,
חיוכים, הסוואות, ומינֵי המצאות.
איך לאט לאט אתה משתנה,
מסתגל למסכה, את הסיפור חיים כבר זוכר בע"פ,
אבל תמיד תדע, שזה לעולם לא יהיה זה.

אתה הרוס, שבור מבפנים,
ואת זה לא יתקנו גם אלפי השקרים,
גם אם תמשיך בחיים, תעבור את הגבעות ותגיע להרים,
תמיד אתה תדע, שאלה כבר לא חיים.
נכתב על ידי היו ימים כמעט אבדתי, היו ימים של אהבה. , 12/11/2009 22:11  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




3,494
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיו ימים כמעט אבדתי, היו ימים של אהבה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היו ימים כמעט אבדתי, היו ימים של אהבה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)