פליק פלאק

פרק 16 :

רצתי את כל הדרך לחדר שלו , רוצה להבין כבר מה הולך פה ,

דפקתי כמה פעמיים ולא פתחו , אז ניסתי לפתוח , והמזל נענה לי הדלת נפתחה ,

עליתי למעלה , וליד המיטה שלו הייה פתק :

' ליאמי שלי ,

הייה כייף ;];];]

הצחקת אותי , אפילו שאתה יודע .

דבר איתי בנשייקות ! '

התרסקתי על המיטה , לא האמנתי , למרות שהקשר הייה קצר , לא הייתי מוכנה לזה ,

 היה לנו קשר אמיתי כ"כ אהבתי אותו , לא ידעתי למה , הוא יודע עליי הכל .

רצתי משם אל החדר של דור שהבנתי שהוא יכול להגיע , הוא קלט אותי וחיבק אותי שם , הרבה זמן , נותן לי להירגע  . כ"כ הערכתי אותו על זה , על זה שנתן לי את השלווה שלי להירגע , ונרגעתי והחלטתי שאני לא בוכה עליו , מישהו בשבילי , סתם פלוץ .

דור הצחיק אותי ודיברנו ואח"כ כל הבנים הגיעו ובכלל נהנינו , אחרי חצי שעה נזכרנו שעוד מעט יש את האוטובוס האחרון ורצנו לארגן את המזוודות ,

ארזתי מזוודה , בעודי מספרת שבסוף הסיפור כולן , מצחיקות שכמוהן , ' אוווו' .

ובאו וחיבקו אותי בשקט , פתאום התחלתי להתפקע והן איתי כמה דקות עד שכאבה לי הבטן , ובכיתי .

שי התחרפנה על הרצפה שלי דופקת תראש בקיר ושירלי בכלל התחרפנה התחילה לרדת ולעלות דפקה חליקות רציניות שרק הוסיפו לנו , זה היו כמה דקות של אושר – אושר אמיתי .

המשכתי לזרוק לתיק דברים , לוקחת בגד גוף , וממשיכה לצחוק עם הבנות ,

מוזיקה מהטלוויזיה אנחנו נהנות , מפטפטות ,

ליאם דפק , ואמר שזה הוא ושיפתחו מדבר בקול חמוד רצתי לאמבטיה , ביקשתי שיחפו עליי .

הוא נכנס הבנות אמרו לו שאני במקלחת , הוא אמר שיחכה והוא ישב שם , אולי רבע שעה ואני תקועה במקלחת ופתחתי את הברז וממש לא התחשק לי להתקלח אז סתם ישבתי שם , התחלתי למרוח לק בציפורניים , למרוט שערות מהגבות , כמו משועממת , בעצם לא כמו – הייתי משעוממת .

ולא רציתי לצאת לפגוש אותו , לא רציתי .

אחרי עשרים וחמש דקות מעיקות הוא עזב בשנייה ששמעתי את הדלת נטרקת יצאתי ,

מתעצבנת מהחוצפה ורוטנת עליהן , הן אמרו שהוא לא הייה נראה כמוכן לעזוב .

אמרתי שזו בעיה רק שלו , הן חיבקו אותי שוב וסיימנו מהר לארוז לקחתי תיק צד חמוד כזה , זרקתי אליו כולמיני דברים שאזדקק להם בנסיעה , נפרדנו מהבנות בידיעה שנתראה בעוד כמה שעות , בכלל לצאת ללובי \ רחבת כניסה בשעות האלה לפני שעוזבים זה כיף , כמו חגיגה , כולם מתחבקים ומתנשקים וצוחקים , כיף כזה .

אתה רואה את כולם וכולם שמחים לחזור הביתה , וכבר מתכננים את הבילוי וכולם ביחד , עושים שטיות , מציקים למורות , נפרדים מהמורים , מתחילים להעלות מזוודות ומתחיל הלחץ , ואני שמה כמו נץ באמצע השמחה מחפשת אותו כי העיניים שלי תמיד יחפשו אחריו .

לא מוצאת אותו ושמחה , כשרואה אותו מתקרב מתחבאת מאחורי אנשים סוחבת את טל  ויחד אנחנו הולכות לקפיטריה קונות כמה שטיות , שרואות את השרמוטה טל מחזירה לי את היד חזק, יודעת כמה עצבים אני אוגרת בתוכי ,

מוציאה תפלנטינה שיצאו לה העיניים , כזו אני קנאית , טל רואה ומחייכת לעצמה  , הזמנתי אייס שוקו וקניתי מיים לנסיעה – כי מים זה הכי אחי J

קניתי גם כמה סוכריות ומסטיקים , מסתכלת עליה במבט מזלזל ויוצאת מהקפיטריה עוד הקול הצווחני שלה עוד מהדהד בראשי ,

פתחתי את הפלאפון מגלה כמה הודעות ושיחות שלא נענו מליאם ושתי שיחות מטל חזרתי אליה ,

היא שאלה באיזו שעה בערך להגיע היום , מזל שהיא גרה בסביבה חשבתי לעצמאי ..

הלכתי ללובי , להמולה התמידית , נפרדתי מדור שהלך לישון אצל לירן , ועליתי מהר לאוטובוס  דוחפת את המזוודה ומתיישבת מקדימה , דואגת ששי תסתיר אותי למקרה שליאם יעבור שם ,

וכשליאם עבר שם , לראות אותו להסתכל בעיניים שלו , לטבוע בתוכן , הרגשתי את הלב מתנפץ לי שם הוא נעצר , כולם צועקים לו שיזוז קדימה שיתקדם והוא התקדם , וכשראיתי אותו הולך , ראיתי את האהבה שלנו הולכת איתו .

שי חיבקה אותי  חיבקתי אותה חזרה ושמתי את האוזניות עליי .

מביטה בנוף היפהפה שנשקף מהחלון , הים המדהים שאני כ"כ אוהבת , מן הסתם .

הים לא נגמר , ממש כאילו מלווה אותנו בגווניו המדהימים של הטורקיז הרגשתי שכל גל מתרחק מרחיק את האהבה שלי והוא כאן ממש לידי האהוב שלי , ולמראות זאת הוא לא בא , הוא לא מגיע . והגוונים של הים כ"כ מזכירים לי אותו . 

והוא נשאר שמה רחוק ואני שומעת אותו צוחק , אבל בצחוק אחר ממורמר משהו ,

ומנסה להתעלם מגבירה את המוזיקה מביטה שוב אל הים , אל יופיו ולאט לאט הנוף משתנה ומופיעים עצים וכ"כ הרבה מחשבות והרהורים תוקפים אותי כמו תמיד בנסיעות בין אם נוף טבעי , ובין אם נוף קצת פחות של בניינים ושכונות מצוקה , אבל מעל הכל רק שם אחד אני רואה – ל י א ם –

והשיר מתחלף ועובר לרבות הדרכים ושם שוב אני מתפרצת אבל בשקט כי נמאס לי לבכות ונמאס לי ששי רואה אותי ככה .

לאט- לאט הדמעות מתייבשות וגמאני נרגעת , חושבת על הכיף שנעשה היום ,

והוא בא בדיוק כשכבר נרגעתי ומבקש משי להתחלף איתה ואני ממשיכה להסתכל בחלון שומעת את קול אהובי ונשארת שקטה , מבטיחה לעצמי לא לבכות ,

מתעטפת  בסוודר האפור מרוכזת בחלון ובמוזיקה והוא יושב לידי והוא שותק , ואני כבר מריחה אותו ומשתגעת , והרגל שלו נוגעת בשלי וזה מחרפן אותי .

להיות כ"כ קרובה אליו ולהרגיש כ"כ רחוקה , והגעגועים הורגים אותי מפנים אבל אני מתאפקת כי אני יודעת שהוא לא שווה את זה שהוא בוגד ,

כל בת אחרת הייתה מעיפה לו סטירה , לא יודעת מה מנע ממני ,

אולי התקווה שהיא התבלבלה במיטה , אולי זה שהם לא עשו כלום והיא סתם .

אולי הרצון לדעת את האמת אני אל יודעת , אני רק יודעת שישבנו ושתקנו  , וגם שראו את הבניינים של תל אביב , הוא לא דיבר , ולבסוף עטף אותי לחיבוק חם , והשנייה הזו שהייתי עטופה בו  והקריבה והריח , עשו לי כ"כ הרבה , אבל התנתקתי לא יכולתי לפחות לא עד שאני ישמע את האמת , והוא לא ניסה שוב והניח לי והוא ישב שם

-        ש ו ת ק – 

וכשהנהג עצר במרכז העיר ואתה כבר שומע את ההמולה ,

וכולם מתחילים לדחוף ואני ישבתי שם מרימה את התיק , מורידה את האוזניות שותה מים , והוא עדיין לידי שותק ומסתכל , השתיקה שלו הרגה אותי .

זה שהוא לא ניסה לתרץ ולהסביר , הלוואי שהייתי תמימה כמו פעם ,

כמו התמונות שאני מחבקת אותה את שירז שמלאת גלידה , עם העיניים שכמעט שקופות , ותלתלי הזהב והכנות שלה  ושהייתה יושבת שעות בחדר שלי על השטיח ומלבישה את הברבריות , לא היו לא הרבה , אבל היא אהבה כל אחת מהן אהבה עזה ,

היה לה מין בית חולים לברבריות ובובות נכות , והיא דאגה להן , לזו שלא הייתה שיער הייתה שמה מטפחת וזו שהייתה חסרת רגליים וידיים עטפה אותה במין שמכה ,

הטוב לב הזה שלה הרג אותה ,

החיוך שלה הביישנות , החיבוקים , איך שהייתה מתחקרת את החברים שלי , זה שלפעמיים ככה פשוט באמצע האוכל הייתה מחבקת אותי , או לוחשת שהיא אוהבת אותי .

ואני הערצתי אותה והיא אותי , ודור שמר עליה היה עובד רק בשביל לקנות לה דברים ,

כדי שלא תהייה שונה  מכולן ושתחווה ילדות מאושרת כמו שהייתה לנו .

היא הייתה רצה אליי כשהצעקות היו מתחילות ומחפרת מתחת לשמיכה ,

והריח שלה אחרי מקלחת  .

הדמעות זולגות משני הכיוונים מתרוממת מהר והוא תופס לי את היד ואני אמרתי לו עם הדמעות שיעזוב אותי בטון הכי קר ועם זאת רך שיש והוא שיחרר , ויצאתי החוצה נפלטת מזרם האוטובוס , התקשרתי אל ג'פרי והודעתי לו שהגענו , ושנבוא כבר במונית  שלא יטרח עליזה אמרה לי שהוא לא מרגיש טוב ,

מצאתי את שי שם למטה היא ראתה אותי ככה וחיבקה חזק , לקחנו את התיקים נפרדנו מכולם , וליאם נשען על הגדר מוקף בחברים עם הסיגריה מסתכל עליי ואני מתעלמת לוקחת את התיק תופסות מונית , סיפרתי לה הכל , היא רק הפטירה שחבר מוזר מצאתי לי ,

כשהגענו , שי שוב  הייתה המומה מגודל הבית מהמזרקות והעיגול , היא זכרה את הבית אבל פעם שעברה הייה מאוחר בלילה והיא הייתה מעורפלת  ,  חייכתי אליה ונכנסו אל הבית , עליזה ישר רצה אליי בחיבוק אמהי שלחה את אחד העובדים עם המזוודות לחדר אותנו לשטוף ידיים וגישה לנו את האוכל כהרגלה מתקתקת הכל .

כשאני ושי חיסלנו מנה ושתיים ושלוש היא הסכימה לשחרר אותנו , ולא הסכימה שנעזור לה אני ושי כמעט בכוח לקחנו את הצלחות צוחקות איתה ואמרנו שהייה מעולה היא רק אמרה לבריאות ,  עלינו מהר למעלה , צוחקות נהנות שלחתי הודעות תזכורת לבנות , והתחברנו לאיסי של שי ,  ביקשתי משי שתיכנס לאווי של ליאם .

' ילדה – אני אוהב אותך .

תפסיקי .  '

כאב לי לראות את זה אצל האהוב שלי ,

אבל לא שקעתי בזה , ואני ושי החלפנו לבגדי ספורט והלכנו אל החדר כושר ,

ואני כרגיל מסתכל על העצמאות של שי בזעזוע  , היא עשתה כושר במרץ במין שנאה עצמאית שלא הבנתי מאיפה היא נובעת , כי לשי יש גוף כמעט מושלם , היא בין גבוהה לממוצעת יש לה בטן שטוחה והיא רזה – רזה מידי ,

רגליים שלא נגמרות עם צבע מעט שזוף וחזה נאה ביותר .

אחרי שעבדנו כמעט שעתיים הלכנו להתקלח , וירדנו אל המטבח אוכלות פירות שעליזה חתכה לנו , סיפרתי לה על מה שהולך להיות בערב היא צחקה ואמרה שיכול להיות נחמד בעליית גג , היא הובילה אותנו לכיוון החדרים שלי ושל דור נכנסה לחדר שלי , שהייתה תמיד דלת שלא הבנתי מה היא , היא פתחה אותה במפתח שהייה מונח בכיסה במין צרור ועלינו במין משו בין מדרגות לסולם , ראינו שם עליית גג מהממת , בדיוק בגובה הנכון לעמוד בה במקום הכי נמוך , כמעט כל הקירות עם חלונות ענקיים ווילונות עדינים בצבעים בהירים שמטילים אור נעים בחדר ,

הרצפה הייתה עשויה מפרקט והיו מספר שטיחים במקום .

שהייה גדול אבל לא מידי , הייה מין מיטבחון ליד וחדר שירותיים קטן ,

ספה כזו יפה , עם בד נעים ופוכים זרוקים בחדר , הייתי מאושרת לגלות מקום כזה ,

הייה מין ארון קטן כזה חצי שקוף בפינה , וריח נעים מהעץ שנדף ,

זה הייה המקום המושלם בשבילי , אפילו נשקף אחד מהחופים של תל אביב , היו גם כמה מנורות בסביבה ומאורי תקרה גדולים , הייה כ"כ כיף שם , אני ושי הלכנו להחליף בגדים – שוב - 

לבשתי  סקיני כהה כזה , נוח , עם גופייה צמודה עם אבנים , וז'קט עם ריצ'-רץ שסגרתי עד החצי , עם השרשרת של אמא ,

פיזרתי את השיער עם קשת חמודה והייתי מוכנה .  

שי לבשה סקיני בהיר עם כמה כיסים , וגופייה מיוחדת כזו עם השרשראות הקבועות שלה  , צמה סינית עם סיכות מגניבות ,

וידענו שהבנות צריכות להגיע עוד פחות מחצי שעה , רצנו למטה והעלנו כיבוד כיפי פיזרנו את כל המגזינים שאני ודור קנינו במין שרפרף – שולחנון , ליד הספות הכיפיות ,

העלינו עוד כמה פוכים מאצלי ומאצל דור , ביקשתי מאחד העובדים שיעלה מין ספרייה קטנה עם מראה שמילאנו אותה בכל האיפורים והשטיות לציפורניים שקניתי עם דור ,

פיזרתי גם נרות שהדלקנו וקטורות ומפיצי ריח טוב בחדר , הדלקנו מנוה אחת ופתחנו את כל החלונות נותנות לאוויר הנעים להיכנס  אל החדר ,

הדלקנו גם מאורר אחד כי הלחות של תל – אביב לא משהו ,

וירדנו למטה לפתוח לבנות , מקבלות אותן בשמחה ענקית ,

שהיו בשוק מהבית וחפרו לנו על זה שעה ושי שנזכרה להצטרף אני הצטנעתי וחייכתי ,

אחרי מספר דקות טל הגיעה מחדשת את החפירות , ועלינו למעלה , הן מתפלאות מהחדר ואני ושי הראינו להן , הן אמרו שזה מושלם הוסיפו כולמיני דברים ,

והתיישבנו על הספות נהנות מהשקט אחרי כמה דקות הגיעה שני שעשתה לנו הפתעה ובסוף כן באה , שמחו איתה והתחלנו לקרוא את המגזינים עונות על שאלות טיפשיות וקוראות מדורי רכילות , צוחקות נהנות ,

אחרי חצי שעה – שעה , ירדנו למטה הכנו בעזרת עליזה פיצות כאלה טעימות ופסטות וסלטים , יודעות שבלי עליזה היינו אוכלות ירקות חתוכים ופיתות עם סקי , ישבנו נהנות מהאוכל .

נהנות יותר מהכל מהיחד , מהערב בנות הכיפי הזה שיצא לנו ,

משחקות משחקים טיפשיים עד השעות הקטנות , מרכלות על כל העולם ואשתו , ראינו כמה סרטי בנות כיפיים , אפילו הספקנו לטבול בג'קוזי ,

הפלאפון שלי לא הפסיק לצלצל ולקבל הודעות מליאם ,

ולירן שלח לי הודעה שליאם העיף את כל מי שבא מהבית שלו בפעם הראשונה ושאל אם אני יודעת , לא עניתי ,

ואז התחלנו לדבר באמת על זה פותחות את הלב ,

מסתבר שטלטול שלנו מרגישה משהו ומתפתח משהו בינה לבין הי"בניק שהלכנו איתם לשחות אז , וככה נרדמנו עם הדיבורים על המזרונים שהעלינו אחרי שדאגנו לכבות את הנרות ושלחנו את שירן בעצבים רבים לכבות את המנורות .

נרדמנו , רק אני עוד שכבתי חושבת עליו קוראת שוב ושוב את ההודעות לא היו הרבה , בעצם הייתה אחת .

' רבות הדרכים לאהוב אותך ,

ארוכה ביותר הדרך לשכוח ,

אהבנו המון , אהבנו בטוח '

רק אל תאמרי לי שהכי בטוח זה מרחוק .

דור שלח לי הודעה ,

שהוא מקווה שעשינו חיים ,

שהוא אוהב אותי ,

ושהכל הייה בסדר

עד היום הוא לא יודע עד כמה ההודעה שלו הרגיעה אותי , ואיך נרדמתי כמו תינוקת 3 דקות אחרי שקראתי אותה וזרקתי את הפלאפון הצידה כדי למנוע קרינה , ב- 3 דקות הייתי עסוקה בלהסתכל על הים המדהים על החברות שיעשו הכל למעני ועל התמונה המצחיקה של הבנים שהיא השומר מסך של המחשב שלי .

קיוויתי  לטוב , כי מגיע לי . 3>

 תודה רבה על כל התגובות והתמיכה בפרק הקודם ,

מצטערת שחיכתם .

הפרק היה ארוך במיוחד .

אוהבת הכי בעולם - גולי 3>