אבל אני מחזיקה מעמד. אני יודעת שמחר או מחרתיים או חודש הבא אתה תצטרך אותי.

והיא מתגלגלת כמו רעידת אדמה,
פתאום נדלק האור שבעיניים,
פתאום נסגר הבור שבנשמה
מילים של ברי ומילים שלי, וחוזר הניגון, כי ברי עוזר לי להעביר רגשות ממחשבה למילה ומאויר לדף. קשה לי לכתוב לך בזמן האחרון כי אני כותבת נורא אפל, מבחינת הבנה. אבל גם ככה אתה תמיד מבין אותי.

אני לא מכירה את מי שאני רואה בראי וכשאני מסתכלת לה בעיניים ואומרת לה שאני לא רוצה לראות אותה יותר, אז שתלך, היא נשארת.

מטוס סילון חוצה את האוקיינוס
וחוצה לך את הלב

אני רואה מישהי יפה ולא יכולה להבין שזאת אני. מעולם לא נחשבתי יפה או חשבתי את זה על עצמי ופתאום אני אוהבת את העיניים ואיך שהן מוצאות את המקום שלהן משני צידי האף שלא נראה כל- כך גדול פתאום. והשפתיים שתפסו קצת אודם בגלל היובש פתאום כל כך בשרניות, ובמראה הגדולה שבחדר של אמא אני יכולה להבין שבאמת ירדתי במשקל, אומנם לא הרבה, אבל מספיק כדי שאני אבחין בזה.

לא ששכחתי, רק הסתובבתי
את מתעופפת, את מעודכנת בפרטים
כמה חסר לי

סיפרו לי שפרשת מהקבוצה והמחשבות על זה שאתה מחפש לאן אתה שייך מתעצמות.
נדמה לי כאילו קירות הבית התפתלו מכאב

לקחו לי כמה שעות וכמה שלוקים של סטולי אבל שעלה הבוקר כבר הבנתי שלא תמיד אתה תקרקר סביבי ושלפעמים בן אדם צריך להיות קצת לעצמו לפני שהוא לאחרים.

כי איתך אני הולכת, לא יודעת לאן 

אז אני נותנת לך את הזמן כדי שתראה שאתה מסוגל להראות לעצמך שיש לך גשם של יכולות ואתה פשוט צריך לגלות אותן.

אני עוזב בשביל לחזור
מהיר כמו לב, בהיר כמו אור

אני מבינה ויודעת שאתה תבוא כי נולדנו מחדש ביחד כשהכרנו.

תעני לי אם את שומעת
האם את פה או עוד לא הגעת
כי הכל התבלבל אצלי
דברי אלי

זה בסדר, מותר לך.

אני כאן ותמיד הייתי.