אוטובוס
אנשים באוטובוס
זה כל אלו שיש להם מטרה כלשהי באותו רגע. נוסעים ממקור ליעד.
חלקם משתעממים מהנסיעה, מנסים לשרוף את הדקות עם ספר או מוזיקה, חלק הלחוצים יותר יושבים עם לפטופ על הברכיים כשהכל מתנדנד סביבם.
חלקם בוהים, נראים שקועים במחשבות.. מה רץ להם בראש?
נער גבוה עם כובע אברכים, עדין פצעי בגרות לא ירדו מפניו, נראה עייף ומוטרד יחסית לשעה ויחסית לגילו - תחושת רחמים מציפה אותי.
בחור קירח נשען על החלון פוקח וסוגר את העייניים בלי הפסקה. סוגר ונראה שקוע בשינה, פוקח, מביט מסביב כאילו מחפש משהו וחוזר לחושך של עצמו.במושב לידי אישה צעירה, נאה ביותר יושבת ומפטפטת בטלפון, על חברתה שנפרדה מבן זוגה, על הבן של השכנה, על המתנה של בעלה, על המבצע באיקייה ועל השריפה בכרמל - איכשהו היא מסכנת ב20 דקות שיחה את הנושאים שכנראה נמצאים בקו מחשבה של כל ישראלי - חברים, ריכולים, משפחה, מבצעים ברשתות מכירות וכמובן המצב בארץ - כן דווקא בסדר הזה.
נער אטיופי ואישה ערבייה יושבים יחדיו במושב האחורי. שותקים ופשוט מסתכלים.
אני, מתרוממת מהמושב לתת לקשישה דתייה להתיישב, אנחנו בפקק לפני בני ברק, יכול לקחת שעות עד שהיא תגיע ליעד.
יעדים?
אני.. בדרך לאוטובוס אחר ואז עוד אחד אחריו..ואז, כנראה הביתה בשביל לאכול, להתעדכן במייל ולישון - לחזור יום למחרת לאותו אוטובוס ולאותו הפקק
בחור עם הלפטופ כנראה אחרי יום עמוס במשרד רוצה להגיע הביתה, אף לחוץ שלא סיים את עבודתו.
הוקירח? שקוע במחשבותיו, מנסה לסדרר את הראש, ומדי פעם בודק שהוא עדיין מחבור למציאות
הנער האברך, כל רגע מסתכל בשעון, היית חושב שהוא דואג מתוכנית טלויזיה אהובה שהוא יכול לפספס אבל לא, לאחר שיחת טלפון קצרה מבינים - הוא מאחר לתפילה עם אביו.
האישה עם הטלפון עושה שיחה אחר שיחה, כאילו מנסה למלא את הרגעים של הנסיעה באנשים שהיא מכירה, פוחדת מהבדידות של שניה להישאר לבד עם עצמה .הקשישה שעכשיו יושבת בכובד על מושבי ממלמלת משו, מברכת אותי ומתחילה לקרוא בתפילת הדרך.
הפקק מתפזר...
כולם נושמים לרווחה
להגיע ליעד
ורק אני, נהנת מהנסיעה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
