בלוג הספורט של שאול

אירוע הספורט הגדול של השבוע שחלף היה הגמר של טורניר ווימבלדון .

משחק שהפגיש שני ענקי טניס בדורם, מצד אחד רוג'ר פדרר שכבר הוכיח שמקומו מובטח בדפי ההיסטוריה עם שליטה של כחצי עשור בענף ומולו הילד הספרי המוכשר רפאל נדאל שגדל לנו מול העיניים.

כבר כמה שנים הבטניס הגברים התחרות בטורנירי הגראנד סלאם על הדשא והמגרש הקשה היא מי יפסיד לפדרר בגמר ובמגרשי החימר התחרות היא מי יגיע לחצי הגמר מול נדאל ופדרר.

עד השנה נדאל יכל לפדרר רק על מגרש החימר עליו הוא משחק כמו אומן דגול.

אבל הזמן עושה את שלו וככל שהזמן חולף פדרר הולך ונחלש (עדיין ייקחו שנים עד שהוא יפסיק להגיע לגמרי גראנד סלאם),ונדאל הולך ומעצים.

לפני הטורני הזה היתה תחושה שמשהו גדול הולך לקרות, גם נובאק דיוקוביץ' (טניסאי מוכשר שלא זוכה בתארי גראנד סלאם בגלל הדומיננטיות של שני הגאונים) דיבר לפני הטורניר על כך שיש סיכוי גדול השנה שלא נראה את פדרר מניף את הגביע.

אבל דיוקוביץ' כדרכם של מי שמדברים לפני שהם מבצעים הודח מהטורניר כבר בסיבובים המוקדמים על ידי מראט ספין, וכך נותר לנו רק לספור את הימים עד למפגש שהציפיות ממנו היו גדולות עד אין סוף.

המשחק התחיל בשליטה של נדאל שניצח בשתי המערכות הראשונות והדהים את כולם כולל את עצמו, לפדרר לא היתה תשובה למהירות ולדיוק של הספרדי וכך הוא מוצא את עצמו בפתיחת המערכה שלישית כשהוא צריך להגן על חייו במשחק והניצחון נראה רחוק מתמיד.

אלא שרוג'ר פדרר שהוא לטעמי אחד הספורטאים הגדולים בהיסטוריה העלה את רמת המשחק שלו ולא נשבר מבחינה מנטלית כמו שהיה קורה ל98% מהטניסאים בעולם והחל בדרך הסיזיפית שלו בחזרה למשחק, נקודה אחר נקודה משחקון אחרי משחקון.

פדרר ונדאל לא מצליחים לשבור איד את השני ואז הגיע הפסקת גשם ראשונה במשחק שלכל הדיעות היתה לטובתו של פדרר שכנראה גם השמיים בווימבלדון רצו שישבור את שיאו של ביורן בורג ויזכה בפעם השישית ברציפות בווימבלדון.

 עם החזרה מההפסקה המשחק נמשך בדיוק באותה צורה עד לשובר שיוויון, תחת הלחץ שני הטסנאים נתנו הצגה שכמוה לא רואים לא כל יום וגם לא כל שנה ופדרר זוכה בשובר שיוויון.

המערכה שניה הגיעה גם היא לשובר שיוויון שבו פדרר נקלע לפיגור 5-2 כשלנדאל שתי הגשות רצופות אך בתצוגה ענקית שאני לא זוכר מתי ראיתי בפעם האחרונה הוא הפך את השובר שיוויון וניצח במערכה הרביעית תוך שהוא מציל מספר נקודות משחק של הספרדי.

ההמשך ידוע ונדאל ניצח את המערכה האחרונה 8-6 בתצוגת טניס גדולה אך מה שאני לוקח מהגמר הזה זה את רוגר פדרר, האיש הבלתי נלאה שלא מוותר בפיגור שתי מערכות בגמר ווימבלדון מול נדאל שמגיש אייסים בקור רוח כשליריבו נקודת אליפות,

השוויצרי מזכיר לכולנו מה הוא הספורט ואיךמתנהגים ספורטאים אמיתים.

בניגוד לכל מיני ספורטאים כמו כריסטיאנו רונאלדו או איציק זוהר פדרר הוא ספורטאי אמיתי ולא רק בגלל שהוא פנומן מבחינת רמת הטניס שלו.

שחקן שלא מוותר שמוציא מעצמו תעצומות נפש שלמעטים יש, השילוב הזה בין טכניקת טניס מהטובות בהיסטוריה לבגרות וחוסן מנטלי אדירים הופכים אותו בעיניי לדמות מפתח בהיסטוריה של הספורט העולמי ועליו יש לחנך דורות.

אם אתם שואלים אותי אז נדאל לא היה מצליח לחזור ממצב של פיגור בשתי מערכות לשיוויון אבל עוד ימים יגידו איך הוא יתבגר ומה הוא ילמד.

את הגמר הזה אני סיימתי לעכל רק שבוע אחרי שהוא נגמר אבל אני בטוח שיהיו עוד הזדמנויות רבות לדבר בו.