שאלה של אופי

הכותרת היא סתם תרגום מאנגלית. למרות שאני מאוד אוהבת גרביים. אולי היחידה שבאשכרה לובשת אותם כשהיא לא חייבת.
מעין לילה כזה שמרגיש לי שנכון עבורי לקטר. נו, זה בלוג. במקום מסוים, זאת המטרה..
העניין הזה עם "בן זוג" מעצבן אותי בצורה מסוימת. דבר ראשון כי אין לי אחד. דבר שני בגלל שאין לי שום רצון חפש אחד. אז איך אני בדיוק מקדמת את עצמי?! זאת באמת שאלה טובה..
אני חושבת שראוי לציין שאני הטרוסקסואלית. למה ראוי לציין? כי מידי פעם אני מוצאת את עצמי סולדת מהמין הגברי. לא שהנשים כאלו מדהימות.. אבל כיוון שאני לא נמשכת אליהן, הן לא נכנסות לקטגוריה.
בשבילי למצוא בחור זה באמת משימה (כמעט) בלתי אפשרית. יש הרבה בחורים שהם מקסימים בעיני, לא שלא. אבל גם הרף לא כזה נמוך, אז השילוב של הרף והסלידה לא יוצר מצב נוח למציאת בן זוג.
ולמי שתהה להציע לי להוריד את הרף - תשכחו מזה! ניסיתי את זה פעם, לא עשה לי טוב.

עכשיו יש את הקטע של ההוא. נו, זה שכבר כתבתי עליו. כרגע אין על מה לדבר. כלומר, מבחינת זוגיות. משהו רציני הכוונה. ובאמת שאני תלויה כאן על חוט בניסיון להבין מה אני רוצה ואולי גם על מה אני מוכנה להתפשר אי לכך שאני בלי גבר אולי יותר מידי זמן. אני אומרת לעצמי, ואללה, אם את לא עושה עם עצמך שום דבר, ואם גם ככה תקופה כזאת שאני צריכה להשקיע בעצמי ובמשפחה אז אולי כדאי להשאר על מי המנוחות ולא לפסול אופציות ופשוט לתת לזמן לעשות את שלו. מצד שני, מבאס...

נכון שהפוסט הזה חסר מטרה? לא הגעתי כאן לשום מסקנה..