שאלה של אופי

טוב, הסיפור עם "ההוא" נגמר. טוב, טכנית הוא אפילו לא התחיל... זה סתם היה בדרך ולא הגיע לשום מקום. חבל, אבל צריך לדעת לוותר. וזה מה שאני עושה כרגע..

לצערי, בגלל השביתה המפגרת של הסטודנטים (לא הסטודנטים מפגרים אלא הממשלה) אני עדיין בתקופת בחינות. היא צריכה להסתיים "בקרוב" כלומר, בסוף החודש. אז כרגע גם ככה לא נוח לי להכיר, להתחייב וכאלה. עדיף שאני אהיה עם העניינים שלי (מבחנים) ולא אחפש לי איך לבזבז את הזמן שאין לי...

מעבר לזה, אני רוצה להיות ב"זמן סביר אחרי הפרידה" גם אם בפועל זה לא ממש משנה בגלל שהפרידה היתה סוג של מסטיק - תקופה ארוכה מלאה בלבטים שבסופו של דבר הביאה לפרידה ואחריה היה עוד בערך חודש וחצי שבו היינו במעין הפסקה בכדי לראות לאן הרוח נושבת. הרוח נשבה והפריחה לשלום את הקשר. אני לפחות שמחה שהוא נגמר יפה ובלי ריבים.

אז כרגע יש לנו שקט לחודש הקרוב אבל אחריו, אם לא יהיה מי שיכיר לי, אני אטריח את עצמי בפעם הראשונה בהיסטוריה שלי ארשם לאתר הכרויות. לא רק שאני הולכת להרשם, אני הולכת לעשות מהלך מזעזע - אני חושבת שאני אפילו הולכת לשלם! (קודם אמרתי לעצמי אם נרשמים - רק לאתר חינמי). אבל אולי יש יותר רציניים באתרים שהם לא חינמיים (מה שבא בקלות הולך בקלות) חוץ מזה שבאתרים שהם לא חינמיים יש פונקציות די קריטיות שאי אפשר לבצע בלי תשלום (כבר עשיתי סקר שוק בעניין )

אז כרגע אני צריכה למשוך את הזמן עוד קצת. לא עוד הרבה וזהו.

ישמע שחצני משהו, אבל אני לא חושבת שזה כזה מסובך לחפש בן זוג דרך האינטרנט.. והסיבה שזה לא שחצני כי אני לא חושבת שזה קשור אלי... המבחר והאפשרויות שהאינטרנט מציע - אין לו שום תחליף.