בזמן שאני מזמזמת את the boys 'איי לייק טם בלק בויס, איי לייק טם וויט בויס...'
כמו בכל בוקר/צהריים של שבת אני, אמא ואבא מתארגנים ליציאה הקבועה שלנו שכוללת תחנה אצל בתדודה שלי-סבתא שלי(שלא מרגישה טוב ולכן אני בכלל הזזתי את עצמי מהבית)-ודודה שלי(זאת שאני ממש שונאת. אותה ואת המשפחה שלה).
שאלתי בפרצוף תמים להחריד (שלא היה מבייש את החתול משרק) מה היא תגיד אם אומר לה שאני ארצה לקעקע את עצמי בגיל 16 והיא ענתה בצורה הזו:
"אמא, אם ארצה לעשות קעקוע בגיל 16 תיתני לי?"
"קעקוע? את נורמלית, אין מצב"
"ובגיל 18?"
"לא"
"אבל אני אהיה בוגרת לכל"
"לא! גם בגיל 40 את לא עושה קעקוע"
ובזמן שאני מעקלת את העובדה שאצטרך לשכנע אותה בכל צורה לתת אישור כדי לעשות את הקעקוע שאני כ"כ רוצה(הרי תכננתי כבר שניים. תכננתי אפילו איך הם יראו, איפה יהיו ומה הם מסמלים) וצוחקת צחוק שאומר אני אעשה בכל אופן.
והיא הולכת לאמבטיה להתארגן
"ועגיל?"
"איפה, באוזן?"
"אולי, אבל כרגע בלשון"
"בלשון?"
"כן.."
"לא"
"למה?"
"כי ככה אמרתי"
ובזה זה נגמר. לא נורא, כמו שעשיתי את ההליקס בלי ידעתה אני אעשה גם את העגיל בלשון.
ואת הקעקוע בגב.
ואת הקעקוע ברגל(או בכל מקום אחר, עדיין לא החלטתי).
מקווה שעבר עליכם שבוע מצוין. עלי עבר אחרי שמבטלים את זה שביטלתי פגישה עם ידיד ואת העובדה שלא ישנתי כל הלילה שבין שישי לשבת מה שאומר שנרדמתי על כל אחד. יום טוב.
סתם שיר יפה:the killers-all these things that iv'e done