בחיפושים

אני עומדת לבכות מרוב חוסר רצון ללכת לבצפר מחר? זה לא שרע לי.

מתחשק לי לצעוק מתחשק לי להיות אנטיפטית מתחשק לי לא להגיב לכל מי שפונה אליי מילולית.

אין לי באמת כוח לדבר עם אנשים ולהיות נחמדה, כי אם את לא אנשים עלולים להיפגע. את גם אף פעם לא יכולה להימנע מזה.

דיי תפסיקו לשאול שאלות. -וזה מתייחס להורים שלי.

אין לי כוח לחום של מחר, אין לי כוח לשעת 0 מחר, אין לי כוח לברכה. אפילו לא לפסיכולוגיה מחר.

אני לא רוצה לצאת מהבית, אפילו שלירדן יש מחר יומולדת, ואפילו את מה שתיכננתי לעשות לה לא הצלחתי לבצע.

משום מה קיוותי לשביתה מחר, הידיעה שלא תהיה גרמה לי לירידה חדה במצ"ר, שגם קודם לא היה משהו אחרי שראיתי את בילי אליוט.

ואין לי כוח לזה.

ולא בא לי לצאת מהבית.

אני רוצה להישאר כאן עם עצמי, בבוקר כשהבית ריק ואני קמה ב12 בשקט, לשקט.

אני רוצה ללכת לישון, אני רוצה כבר להרדם ולהפסיק לחשוב ומצדי לחלום סיוט, וזה לא קורה.

כי אפילו לישון אני לא מצליחה, ויוצא שאני ישנה 4-3 שעות בלילה.

לפני כמה שעות אחותי הסתכלה איתי על התמונות מהונגריה כשהייתי בסביבות כיתה ט', בקיץ.

היא אמרה בקול תמים וכנה לחלוטין, של ילדה בת 7- "שם היית נחמדה יותר"

והסתכלתי עליה ואמרתי "אף פעם לא הייתי נחמדה"

ולפעמים, לפעמים מתחשק לי להרוג את עצמי על היכולת שלי להיות נוראית אל ילדה בת 7, אל אחותי. לא רק אליה.

אני לא מצליחה להיות נחמדה יותר ממה שהייתי פעם

אני לא מה שהייתי

גם טליה אמרה היום, שאני צריכה להיות יותר נחמדה.

ואין לי כוח לזה

אין לי כוח לדבר ולענות ולנהל שיחה

אין לי כוח לראות ולהתייחס

ובכל זאת, גיליתי שזה קורה לי עם כל בנאדם, מתישהו.

וזה מתחלק,

-אנשים שמתנדנדים באמצע

-אנשים שעוד לא התרחקתי מהם

-אנשים שאני נורא רעה אליהם קצת, לפעמים

-אנשים שעוד לא הייתי טיפה רעה אליהם

-אנשים שאני פוגעת בהם במודע ולא מצליחה להפסיק את זה

-אנשים שאני אפילו לא חושבת עליהם דברים רעים מדיי פעם, אפילו לא רוצה להתרחק מהם, אבל אני יודעת שזה יקרה

-אנשים שאני מתרחקת מהם מסיבות שלא ברורות לי, אבל המחשבה על לחבק אותם ולהתקרב אליהם יותר כמו קודם, גורמת לי לרצות להקיא

ואני יודעת שהדברים האלה יקרו לי בסופו של דבר עם כל אחד, לפחות אחד מהם.

עליתי על זה אתמול במשך שעתיים שבהן ניסיתי להרדם.

אני לא רוצה לצאת מחר מהבית ואני יודעת שאין שום דרך שאני אוכל להתחמק מזה.

אלא אם כן משהו יגרום לי להישבר ולגרום לאמא שלי להבין את מה שהיא הבינה, אבל לא הפנימה, מזמן.

קרן, אחותי, אני כן אוהבת אותך. ואני יודעת שאת שונאת אותי  ומעריצה אותי.

ואני יודעת שאני פוגעת בך.

ואני אוהבת אותך.