בחיפושים

אז קטיה ואנוכי הלכנו לקנות מתנה לירדן (לזכותנו יאמר: המתנה הכי יפה EVER#$$ &%^*@)

נכנסו למקום הקול (שאני לא אזכיר את שמו כי ירדן קוראת כאן P<)

ומצאנו יחסית מהר את מה שצעק "ירדן", היה לנו זמן ולא מיהרנו אז המשכנו לשבת שם ולהסתכל על דברים מגניבים/מעניינים.

ובדיוק הסתכלנו על דבר שקשור בקעקועים, חלקם היו גאונים ועל חלקם תהיתי -למה?

ואז הגיע האדם. (xD) הוא היה מישהו שכשלמדתי שנה שעברה בויצו למד ביב. אני חושבת שהוא אפילו היה במגמה שלי, לא, הוא לא היה. או שכן? לא נראה לי.אולי.

אין לי מושג איך קוראים לו.

אין לי מושג למה הוא זוכר אותי.

אין לי מושג מה גורם לשמיעה שלי להיות סלקטיבית כ"כ.

בכל אופן, אני לא זוכרת שידברתי איתו בכלל. X: אבל כן ראיתי אותו בבצפר. או שכן דיברתי איתו? לא.

אז הוא אמר משהו בסגנון היי ואני אמרתי "אמ..היי?" והסתכלתי עליו במבט המוזר שלי שאני תמדי ושה כשאנשים מדברים איתי בלי סיבה נראית לעין.

ואז הוא שאל אם אני זוכרת, ויצו והכל ואז אמרתי "כן..כן.. אמ.. אני כבר לא לומדת שם..עברתי ללאובק." והוא אמר משהו בסגנון אוי, ועכשיו הם במילא אותו הדבר XD

אני לא זוכרת מה אמרתי אבל יש שתי אפשרויות למשפט האחרון שהוא אמר:

1. תיאוריית השמיעה הסלקטיבית של ענת : "לא, פשוט חשבתי שהשיחה תעזור.." -"מה?איזה שיחה?O:" "כלוםכלום לאמשנה" -"אמ..אוקי." ביי.

2. תיאוריית השמיעה האולי של קטיה אחרי שיצאנו: "לא, פשוט חשבתי שהשיחה תזרום.."

@______#

בכל אופן, אחרי שהיא אמרה את זה והגענו למסקנה שיצאתי קצת ביצ', הרגשתי ממש נורא על שהייתי כביכול ביץ' (ואני תמיד עושה את זה איכשהו לאנשים שמדברים איתי ואני לא מכירה אותם, אפילו כשהם מנסים להיות נחמדים)

אז עברנו ליד עוגייות מזל והחלטנו לקנות :"לאחר תקופה עמוסה בדאגות, חוזר אליכם המרץ ויש יותר כוח לבצע תוכניות." (יש בן אדם שאין לו תקופה עמוסה בדאגות?!רוב הזמן?)

אמרתי לקטיה שאם אני אראה אותו שוב אני חייבת לומר שלא התכוונתי להיות ביץ'.

אחרי שכל אחת הלכה לדרכה ואני לתחנה - הוא היה שם וישב וקרא ספר. המ. אבל אחרי שאני כבר ישבתי וכל הזמן חשבתי אם לקום ולהגיד לו משהו בסגנון "לא-התכוונתי- להיות-ביץ'"

ואז הגיע האוטובוס וקטע גם הוא עלה עליו.

אז כשקמתי לתחנה שבה הייתי צריכה לרדת שאלתי אותו בדרך "אמ..הייתי ביץ'? אמ..קצת אהה...?" והוא דיבר נורא חלש. או לא נורא חלש, אבל זאת סתם השמיעה הדפוקה שלי והצלחתי לקלוט משהו סטייל "לא בדיוק קצת.. אממ לא נוח" וכל מיני. ואז 0-0 שכחתי מה אמרתי. כנראה אמרת שלא התכוונתי להיות קצת ביץ' ומילמלתי כל מיני דברים, ואז האוטובוס עצר והוא אמר כנראה "לא זה בסדר" ו-"אני לפעמים גם מדבר לעצמי ו.." ואז חייכתי וירדתי.

המ.

לעולם לא נדע מה הוא באמת אמר.

שיט, השמיעה שלי באמת סיקס פיט אנדר.

זאת לא אשמתי שאני לא ידועת להיות יותר מנחמדה כמו שצריך מתי שצריך. >: כי גם אם נראה לי שאני נחמדה, אני, מסתבר- לא.

אולי אני סתם נלחצת מאנשים? 

אני פשוט אלך להמשיך לעבוד על המייצב שלי.

המ.

ז"א, על השירותים שלי שכבר לא נראים כמו שירותים.

הפכתי אותם למשהו שמזכיר את החדר שלי.

אני רק חושבת על להחזיר הכל לחדר שלי אח"כ. X_X;