"לא היית צריכה לזיין לי ת'מוח עם "אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי" יכולת פשוט לומר "לא" עוד אז ולטחון לי ת'שכל ולעשות שטויות עם הלב שלי."
"...אז לפני שאת חושבת לעצמך בראש ש"אין לך מה לומר" אז אני אגלה לך את התשובה- לא."
"אף אחד לא חשוב לך- את חשובה רק לעצמך בחיים לא נפגעתי ממישהו כמו שנפגעתי ממך. קחי לתשומת ליבך, תפנימי, תהי בריאה. ואם את חושבת אם לענות לי או לא, אל תטרחי, את במילא לא שמה זין."
"איך שאני שונא אותך ככה
ולא היה לי טוב כשהיית איתי
את רחוקה מלהיות קצת שקט בשבילי
אני כועס ומקווה שתיכשלי
שתמשיכי לרעוד ולפחד משגעון
אמן תשארי לבד
לנצח"
אין לי תשובות לכל דבר.
אני נוראית, כן.
די לשאול אותי שאלות שאני לא יכולה לתת עליהן תשובות.
נכון שזה גורם לך להרגיש מטומטמת?
מפחדת? האצבעות שלך רועדות מעצבים מתוחים.
אני מצטערת. אני פשוט עושה את זה, לא במודע, זה פשוט קורה.
לא הייתי צריכה לומר או לעשות כל מיני דברים שסתם פוגעים אחר כך.
אבל אני לא מתכוונת.
אני בכלל לא יכולה לכתוב פה את כל זה.
מה הבעיה שלכם?
להשקיע כאלה מאמצים על כלום.
גם כן, עולם פנימי.