בחיפושים

שדווקא תמיד תמיד תמיד כל שנה כשיש לי את השבוע-שבועיים בית לבד אני:

1. או שלא נמצאת בו

2. או שמשתעממת בו

3. או חולה

4. או צריכה ללכת לעבודה

5. או לטפל בעצמי

באסה גם:

6. שאין לי כוח לראות אנשים מרוב שיעממום עצמי

7. שאין סרטים טובים בטלו'

8. שאני צריכה לסדר את הממיר במכות

9. שחם רצח

ו..ו.. זה ממש מעצבן!

זין אין לי כוח!

ולמה אין לי כוח? מכלום!

אני יושבת כל היום בבית וסתם אוכלת ג'אנק

היום חשבתי להזמין סושי לצהריים אבל אז עלתה במוחי המחשבה: הממ לא אני אצטרך להתלבש ולסדר את השיער ואין לי כוח אז באסה.

דיי עם העצלנות הזאת!

כשכולם פה אני מתה שיהיה לי רגע לבד. ואז כשאף אחד לא כאן אני משתגעת מזה.

כואב לי כל הגוף.

אני חיה כבר 3 ימים על חביתות.

אני הולכת לישון ב4 בבוקר ומקימה את עצמי ב11 באותו יום.

אין לי כוח להוציא אוכל אחר.

אני במחזור.

השכנים שלי לא מפסיקים לשיר.

אני אצטרך לגרור את עצמי שעה לבצפר רק כדי להחזיר ספר לספריה.

שבתיאוריה הוא נשמע מעניין יותר ממה שהוא באמת.

אני חושבת שמחר אני אצייר על פיסות הקיר הנותרות בחדר.

אני מרגישה ממש חרא.

שוב העברתי את הבלוג מספר, ככה סתם, הרגל.