בחיפושים

נותרנו רק אני והקטיול, לבד מול תל אביב.

הספקנו להתחיל את הדבר טיסה לירדן (P: ), לקנות משקפי שמש, לקנות בלוק ציור כיתה א' ועט עיפרון בקרביץ (הנה משהו שלעולם לא חשבתי לקנות בתל אביב), תיק ואת הדבר הגיי שלי לשיער D:

גיליתי בדרך שכרטיס השראיי שלי מסרב לעבור, אז אמרתי מה לא יכול להיות ! נשאר לי איזה 200 שקל!

טוב. מסתבר שלא. מסתבר שנתקעתי בת"א עם 14 שקל בחשבון ובלי כסף מזומן ונאצלתי להתמך כלכלית בקטיה ועל כך מגיע לה עיטור הניצנוץ 3>

בכ"א, כך למדתי שהכספומטים האלה מטומטמים וגם הבנק. כאילו, כותבים לך את ה"יתרה:___" אז אני מניחה שאדם נורמלי יסיק כי מדובר במה שנותר בחשבון. אבל לאאאאאאאאא! מסתבר שזה מה שהיה לך בחשבון לפני שהוצאת את הסכום. מה זה הדבר הדפוק הזה?! (+למה אף אחד לא טורח לומר לך את זה?) קטיה הסבירה לי את זה אחרי שיצאנו מסניף בנק ראנדומלי .(שחכתי את הקוד אז לא יכלתי לבדוק יתרה...?^^; )

ביאוס על. אבל טוב, זה גרם לי לצאת מת"א פעם ראשונה בלי שקניתי אף מנגה! (נחסוך לאוגוסט..)

בכ"א, שוטטנו בחיפושים אחרי קו שיגיע לנמל. זה קצת קשה כשכולם אומרים לכן דברים שונים. תפסנו בדיוק את הקו ואני חשבתי "יופי לפחות מזל עם אוטובוסים יש לנו." הגענו ואז גילינו שקטיה, למרות היותה גאון, לא יודעת לקרוא!!!

~קטיה וענת בהאנגר 14~ "מה... זה לא כאן...? לא יכול להיות... אז למה יש על זה שם של מסעדה?" ואז כזה התחלנו להאשים אותם שהם לא מעדכנים את האתר שלהם וקטיה הזמינה אותי לאייס שוקו. מולנו היה המשרד של ג' יפית [XP] ואז שמנו לב שאנשים מתקבצים בהאנגר 11 (למה הסדר של המספרים שם דפוק?XD) אז חשבנו "אולי זה בסוף ב11...? 12? 13?" וקטיה הגאון, הוציאה את המפה שהסתכלנו בה קודם וראינו שכתוב שם בכלל האנגר 24. כל הכבוד P:  [אחכ היא גם קראה"שמחים" במקום "שמחות" דבר שהיה די בולטXD]

אז היה שם דיי מגניב. גלידה טעימת על הם חייבים למכור אותה כל השנה D: תכלס, ציפיתי ליותר אבל היה נחמד שם <:

וכמובן שלא היה לנו מושג קלוש איך אנחנו אמורות להגיע משם לפארק הירקון. הנהג אמר לנו שיש אוטובוס אבל אז כל אדם שני אמר לנו ללכת מהצד ההוא וכל אדם שלישי מצד השני. והמסקנה הגדולה?

היינו צרכות להקשיב לנהג אוטובוס ולסבא ההוא - ולא-לשוטר-האידיוט שאמר לנו "רבע שעה הליכה ככה!" לא היה לנו כוח לרדת לכביש בראשי ולהתחיל לחפש תחנה. אמרנו "כמה נורא זה כבר יכול להיות, לא כזה חם." והתחלנו ללכת.

בקילומטר הראשון שעברנו עוד שמרנו על אופטימיות.

ואז הפסקנו איתה.  יצא שבאמת הלכנו את כל פארק הירקון/גני יהושוע/המקום המקולל הזה בפאקינ רגל, עם מים מעטים! כל הדרך זממנו על איך נפיל ילדים אל הירקון ונחטוף את הקורקינט שלהם. או איך נשתלט על האופניים של הרוכבים. או שאולי אפילו נגיד לאבא שניקח את הילד שלו לאן שירצה, רק שייתן לנו את האופניים! פינטזנו על טרמפ עם עובדים חולפים, ובעיקר על ברזייה עובדת או שלט שיגיד לנו לאן לעזאזל אנחנו הולכות.

בסוף הגענו. היינו שם קצת יותר מ5 דקות והלכנו. תכלס אחרי שלב מסויים כבר לא התחשק לי ללכת לשם אבל עדיין היינו צרכות את הרכבת, וגם בדיוק תפסנו אותה. ועוד אחת ישירה YEAH!

בכל אופן, קטיה היה לי יום קסום בכל מקרה 33> והיה לי נחמד למרות הכל <; ותודה שאת תומכת כלכלית כזאת נהדרת וגיי 3>

מחר ים D: