לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

בחיפושים

XOXO

כינוי:  The Blue Mushroom

בת: 34

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .


עוד 3 ימים (ז"א, לפי ספירת צבא, יום רביעי) אני מסיימת את הקורס בשעה טובה.

אני עייפה מדי מכדי להתחיל להשתפך על חצי מהדברים שעברו/עוברים עליי, אבל אני מקווה שזו רק ההרגשה הטובה שחוזרת אליי.

במעבר חד- מערכות יחסים.

אני    לא      אוהבת     להרגיש      תלויה      ונזקקת.

אפילו שיש לי זכות לכך, במידה מסוימת.

אולי זה בגלל הצבא. אולי זה כי שבוע שלם אני לא רואה אותו ובסוף שבוע אני פשוט לא רוצה לעזוב אותו.

אולי זה ירד עכשיו, כשאני אוכל לראות אותו בתדירות גבוהה יותר. אולי זה רק יעשה דברים גרועים יותר? אני לא אחשוב על הדברים השליליים.

טוב לי, בכל זאת, אפילו כשאני מרגישה את התלות משתלטת עליי.

אני אוהבת אותוץ

במעבר שני- סקס.

פשוט התחשק לי לציין את זה.

ממ. :}

גם זה חסר לי במהלך השבוע, אני מרגישה נורא... חוסר נקבתיות בדבר הזה...0:

יש משהו מצחיק, כבר חשבתי עליו לפני חודש וחצי או משהו אבל לא מצאתי צורך לכתוב אותו.

כל הקטע הזה כשאת אומרת - אני אחכה לפחות X חודשים עד שאני אשכב בפעם הראשונה שלי ורק אם כך וכך. ואז בטירונות מישהי אמרה לי "זה אף פעם לא קורה ככה, לא משנה כמה את אומרת" וזה היה נראה לי מוזר כי בכל זאת, פעם ראשונה וכאלה.

ואז גיליתי שזה     באמת     לא      ככה,  ושהדחף המיני גדול יותר. (P:) וככל שהמגע האינטימי מתחזק כך גם הצורך הזה. וכך מצאתי את עצמי לא עומדת בזמנים שהקצבתי להם. אבל אני לא מתחרטת על זה, אני אוהבת כשהוא נוגע בי. אז.. |חבול| אני אפסיק עכשיו, זה בכל זאת פומבי ומרוב שאני עייפה אני מדברת שטיות.

 

בברכת - אני-מסיימת-קורס-בקרוב-ויהיו-לי-חיים-אתם-תראו,

אני.

נכתב על ידי The Blue Mushroom , 7/2/2009 23:08   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של LezNato ב-10/2/2009 17:58
 




אוף מה זה הדדבר הזה להתגעגע למישהו כל כך?

רק לא מזמן סיימתי להעביר איתו אולי יותר מ24 שעות.

הורג אותי, הצבא הזה.

כבר לא אכפת לי.... מכלום. רק מהחוסר הזה באנשים, בחיים ובו.

כן, אני יודעת שזה לא בסדר, אני כמעט לא מתראה עם חברים כשאני יוצאת בסופש - שלא לדבר על משפחה, אני רק רוצה לראות אותו. אני לא יכולה להרגיש געגועים כאלה נואשים, אוף. @%@#$

הקורס יותר מדי מעצבן אותי אז אני מנסה לעבוד על השיטה החדשה של:

1. אני לא אמורה לסגור את השבוע הקרוב ככה שזה רק 5 ימים עד שאני אראה אותו שוב

2. אני חייבת להפסיק לקחת אותו כל כך קשה, כי סה"כ מה שיקרה צריך לקרות - ואם אני אכשל, והם יחליטו שאולי אני באמת לא מתאימה לשם, ויחזירו אותי לבקו"מ [או למ.צ, יותר גרוע] - אני אחיה. יהיה לי תפקיד אחר, והוא בטח לא יהיה רע מדי. אחרי הכל, ליפול מהקורס הזה - כמה נמוך אני אגיע? וחוץ מזה, איך יכולים להפיל אותי מהקורס אחרי שאני כבר יודעת את החומר הסודי?

3. בשבוע הבא אני מתחילה סיפוחים עד פברואר, כל שבוע בסיס אחר וכל סופש אני יוצאת. זה טוב כי כבר נמאס לי להיות בבה"ד הנוכחי - עושה לי כאב ראש רק מלשמוע את הצעקות של הטירונים, של קורסים אחרים וכו'. ואני בטוחה גם שדברים יעברו מהר יותר כשאת יודעת בכל תחילה וסוף שבוע שאת הולכת לבסיס חדש ל5 ימים כל פעם.

 

לסיכום:

- 5 ימים זה כלום אוקי?!!

- הפחדות זה טיבעי!

- כמה גרוע אני כבר אגיע אם אני לא אתאים לקורס?

- אני פאקינג מתגעגעת לבנאדם כמו שלא התגעגעתי לאף אחד בחיים שלי. אני אמורה לשמוח או לשקוע בדיכאון שהגעגועים מושכים אותי אליו?

נכתב על ידי The Blue Mushroom , 20/12/2008 22:09   בקטגוריות Down, Note to self, צבא, אהבה ויחסים, שטויות נפשיות, מתבכיין, יהיה פסדר, טיפשי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
9,644

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Blue Mushroom אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Blue Mushroom ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)