בחיפושים

עוד 3 ימים (ז"א, לפי ספירת צבא, יום רביעי) אני מסיימת את הקורס בשעה טובה.

אני עייפה מדי מכדי להתחיל להשתפך על חצי מהדברים שעברו/עוברים עליי, אבל אני מקווה שזו רק ההרגשה הטובה שחוזרת אליי.

במעבר חד- מערכות יחסים.

אני    לא      אוהבת     להרגיש      תלויה      ונזקקת.

אפילו שיש לי זכות לכך, במידה מסוימת.

אולי זה בגלל הצבא. אולי זה כי שבוע שלם אני לא רואה אותו ובסוף שבוע אני פשוט לא רוצה לעזוב אותו.

אולי זה ירד עכשיו, כשאני אוכל לראות אותו בתדירות גבוהה יותר. אולי זה רק יעשה דברים גרועים יותר? אני לא אחשוב על הדברים השליליים.

טוב לי, בכל זאת, אפילו כשאני מרגישה את התלות משתלטת עליי.

אני אוהבת אותוץ

במעבר שני- סקס.

פשוט התחשק לי לציין את זה.

ממ. :}

גם זה חסר לי במהלך השבוע, אני מרגישה נורא... חוסר נקבתיות בדבר הזה...0:

יש משהו מצחיק, כבר חשבתי עליו לפני חודש וחצי או משהו אבל לא מצאתי צורך לכתוב אותו.

כל הקטע הזה כשאת אומרת - אני אחכה לפחות X חודשים עד שאני אשכב בפעם הראשונה שלי ורק אם כך וכך. ואז בטירונות מישהי אמרה לי "זה אף פעם לא קורה ככה, לא משנה כמה את אומרת" וזה היה נראה לי מוזר כי בכל זאת, פעם ראשונה וכאלה.

ואז גיליתי שזה     באמת     לא      ככה,  ושהדחף המיני גדול יותר. (P:) וככל שהמגע האינטימי מתחזק כך גם הצורך הזה. וכך מצאתי את עצמי לא עומדת בזמנים שהקצבתי להם. אבל אני לא מתחרטת על זה, אני אוהבת כשהוא נוגע בי. אז.. |חבול| אני אפסיק עכשיו, זה בכל זאת פומבי ומרוב שאני עייפה אני מדברת שטיות.

בברכת - אני-מסיימת-קורס-בקרוב-ויהיו-לי-חיים-אתם-תראו,

אני.

"עדיי, מה הייתי עושה בלעדיך?!"

- "סביר להניח, מגישה תלונה על אונס..."

מבחינתי הכל מאחוריי.

להתחרט על דברים שקרו. נו פפט.

מה שלא הורג מחשל הרי.

תמיד אפשר למצוא את הנקודה הטובה הקטנה ביותר, בבערך... כל דבר* שרוצים לקבור עמוק ולהתבאס ממנו לנצח.

אז איכשהוא

מצאתי אותה

:>.

*ונא לא לתפוס אותי במילה ולהיות קטנונים.