אז חזרתי היום בבוקר דיי מוקדם מי-ם הכפרעליה. היה ככ כייף ונהנתי הכי הכי וחזרתי עם מטען ניצנוץ מחודש.
אני אוהבת חופש מחוץ לבית, בלי הבית - ז"א,בלי ההורים והאחים וכולם. אז הייתי חצי שבוע שמה, עם הקרובי משפחה שלי שהתארחתי אצלם גם בנ"י שנה שברה והתגעגעתי אליהם מאוד וזה באמת לא עסק לראות אותם פעם בשנה-שנתיים!
צילמנו סרטים סתומי-על כאלה שברגע שחברה שלי תחזור לנ"י הם יהיו בפייסבוק הקסום הזה, אני כמובן בתפקיד הראשי. XD עושה דברים דיי טיפשיים.
הבית שבו התארחתי/הם התארחו שייך לאמן כלשהוא שהוא לא מאוד מפורסם במוזיאונים וכאלה אבל הוא כןיוצר ממש עבודות מדהימות ויש לו איזה בית ספר לאמנות בי-ם (לא בצלאל). אני לא ממש רוצה להזכיר את שמו על גבי האינטרנט הפרוצתי הזה.
אז ככה, הייתי לי שם בנחלאות בבית יפיפה והיה שקט והכל היה קרוב אז אפשר ללכת ברגל - ובאמת לא רציתי לעזוב.
פגשתי אנשים נחמדים או מעניינים או שניהם וגם ראיתי סקסימ והרבה תיירים שבהם תקעתי מבטים מתעניינים. יש לנו אפילו רשימה מיוחדת עם שמות קוד לכל האנשים האלה והיא נורא מבדרת.
היה איזה צלם חשוד אחד שבזמן שחצינו איזה מעבר חציה בא ונתן לנו כרטיסי ביקור עם קלישאות שבאות להציג את ישראל באור כזה מושלם. יומיים אחרכך ראינו את האידיוט ההוא שוב אבל הפעם הוא גם בא מולינו וצילם לפני שהפסקנו לקלוט, וחברה שלי התווכחה איתו וצעקה עליו, אבל זה היה דיי חסר טעם כי הוא היה ממש ASS - HOLE במלוא המובן. (אבל שוב אין לי כוח לפרט ובטח שלא כאן.)
בשורה התחתונה אני ממש רוצה לחזור לשם ולהעביר שם את הזמן עד שיימאס לי, כי אני לא סובלת להיות בבית ככה הרבה ובחוץ אין מה לעשות. ואם אני בחוץ סתם, אז אימא אומרת לי "למה את לא בבית ולא עושה ________" שזה דיי עולה על העצבים והיא לא מפסיקה לעשות את זה.
בגלל זה אני שונאת בית ואני אוהבת כשהוא ריק. ואני אוהבת להיות רחוקה ממנו לתקופות לא קצרות מאוד. ואני אפילו לא רוצה לחזור - מספיקות לי שיחות טלפון. והזמן הכי רחוק שהייתי רחוקה מהבית לבד היה אותם 3 שבועות מדהימים בנ"י. והייתי רוצה יותר - בכל מקום.
וזה מוזר שאני בכ"ז מעדיפה לשרת קל"ב, הא?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
