לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

בחיפושים

XOXO

כינוי:  The Blue Mushroom

בת: 34

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אוף


אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

ארגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגג אוףףףףףףףף

 

אהה.

 

אוף.

 

דיי.

 

דיי.

 

דיי.

 


 

עריכה 29.8

13:33

 

אני כ"כ מדוכאת.

אני שומעת את הסאונדטרק המלא של רקוואים לחלום בלופים.

ומזל שאני לבד כי אני יכולה לבכות בשקט ודברים אימואים ודיכאונים כאלה.

 

אתמול בלילה (או ב2 לפנות בוקר) בכיתי את החיים שלי משהו כמו שעה ואז חטפתי פארנויה כל כך שבקושי יכולתי לקום לסגור את הדלת.

 


13:49

דפיוצר

הפסקתי לכתוב (מעולם לא כתבתי טוב)

אפילו לצייר הפסקתי בתקופה האחרונה. (מעולם לא אהבתי את מה שיצא לי לעומת הרעיון)

חבל? (לא נראה לי)

 


20:39

 

אני מאוהבת במיקה נקשימה.

אני מאוהבת בYuki no Hana, אני לא מפסיקה לשמוע את זה. זה מחליף את הסאונדטרק של רקוואים.

 

נכתב על ידי The Blue Mushroom , 29/8/2007 00:11   בקטגוריות אהבה זה כואב, כאב נפשי, מועקה, תסכול  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של BreathLess ב-29/8/2007 19:12
 



For those I love


אף פעם לא כתבתי שני פוסטים ביום במרחק כ"כ קצר.

אחרי שסיימתי את הפוסט למטה ואחרי סבב בלוגים/תגובות/מסנ (לא שדיברתי עם מישהו) קצר, כל ההרגשה הקצת טובה שעוד נשארה בי הלכה לחפש מקום אחר.

 

הרבה אנשים שאני אוהבת נהרסים אחד אחרי השני, חיצונית, פנימית

הרבה אנשים שאני אוהבת הופכים לאט לאט לאנשים שלא כייף לי להיות לידם, אנשים אחרים

הרבה אנשים שאני אוהבת כבר לא אנשים שאני מאוד אוהבת, בא לי להקיא

 

בגללי, בגללם.

 

בין אם היא שינתה את מי שהיא הייתה

ואם זה הוא ששם רק על מי שמתאים לו באותו הרגע-

לא רק הוא אחד

עוד הוא

עוד היא

וזאת שהחליטה שאדישות היא הדרך

ההיא שלא מתקשרת ופעם הייתה החברה הכי טובה שלי

ידיד טוב שאפילו שלום כבר לא אומרים

אחת שאני לא יודעת איך להתמודד איתה

ואחרת שכועסת עליי דווקא

עוד חברים שאני כבר לא רואה

עוד חברים שלא שולחים היי קטן

 

עוד חברים שלא ראויים להיקרא חברים

שפעם באמת אהבתי אותם

אני עדיין, את חלקם

 

בגללם

ובגללי, אולי.

אני לא פוסלת

 

אני עומדת לבכות רק מלראות מה קורה עם כל האנשים האלה

ומה קורה איתי

ואיתם ביחד

 

חלקכם אני רוצה שילכו לעזאזל

אין לי על מה לדבר איתכם

וחלק שתישארו

ולנסות לעשות את הכל נחמד ויפה

עד שיבוא משהו קטן

שוב פעם

ויהרוס הכל

וכל פעם ליותר זמן

 

בגללכם

בגללי

 

ולמה אני לא עושה כלום?

לא יודעת

למה אתם- למשל את שלא מתקשרת, האדם היחיד שאני אהיה מוכנה לדבר איתו בטלפון שעות- לא עושים כלום?

 

נחזור אליך, הלא מתקשרת

אני יודעת שאמרתי שאני אתקשר

אחרי שדיברנו ביום כיפור על למה בעצם,

במשך שנה בקושי התראנו, בקושי דיברנו

אני יודעת שלא התקשרתי

אני שונאת לדבר בטלפון וזה נדחה ונדחה, בגלל ששכחתי בגלל שהיה כבר מאוחר אולי בגלל שבאמת- לא היה לי כוח לדבר בטלפון

ואז כשבאמת עמדתי לעשות את זה

חשבתי

למה את לא התקשרת עד אז? עד עכשיו?

שתינו מודעות לסיבה

אז למה לא?

 

רק בשביל זה הייתי רוצה שתקראי פה,

 

כמו השניה

תמיד שואלת אותי מה קורה ולמה אני ככה וככה

היא לא יודעת שלפעמים אפילו תשובות מעורפלות יש לה מתחת לאף.

 

 

 

אני לוקחת אחריות על עצמי

אבל אני גם מפילה חלק ממנה עליכם, אליכם.

 

אנשים שאהבתי

 

אנשים שאני כבר לא בטוחה שכדאי לי לאהוב.

אולי גם לכם לא כדאי לאהוב אותי.

 

 

 

אני יודעת שיהיה לך מה לומר.

תמיד יש לך מה לומר.

 


 

בהמשך, אולי כדאי שאני אכתוב פוסט-

'למה לא כדאי להיות חברים שלי'

ובמקרה ואתם כן

'הכירו ולימדו'.

 

 

-For those I love-

נכתב על ידי The Blue Mushroom , 25/5/2007 21:26   בקטגוריות שטויות נפשיות, חברים, כאב נפשי  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The Blue Bird ב-27/5/2007 20:24
 



9,644

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Blue Mushroom אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Blue Mushroom ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)