וואו פתאום עבר בי חשק עז לעדכן.

הכל זאת זה נראה לי המקום היחידי שכל המחשבות שלי נשפכו בו(ואין כ"כ הרבה מחשבות).

אז סתם בפעם ה50,000 עברתי על ההיסטוריה וחלק מהפוסטים עשו לי בחילה (מהכתיבה המזעזעת)

וחלק מהפוסטים גרמו לי להתרגש (משום מה, הם עושים את זה כל פעם מחדש)

והרוב הגדול פשוט עיצבנו אותי (כמה ילד כאפות הייתי יכול להיות).

אני פשוט מודה על תקופה מדהימה, ואני אודה על זה כמה שבא לי.

אני פשוט מסתכל בעיניים ורואה אושר...

מד"א אחרי חצי שנה של בכי, ועצבים אבל הכי הרבה כיף.

התקבלתי, ועכשיו התחילו הנסיעות והמשמרות.

ובאמת האנשים שהכרתי שמה זה אנשים לחיים.

ואחרי שינוי ענקי שהחלטי לקחת בקיץ הורדתי 18 קילו.

הרגשתי שכל השומן הזה היה החוסר ביטחון שלי.

ופתאום עכשיו אני מרגיש משוחרר, אני מרגיש ביטחון כמו שבחיים לא הרגשתי.

באלי לכתוב כ"כ הרבה,

אבל אין לי זמן ואין לי את הכוח.

בפעם אחרת,

התגעגעתי לפה :)

איתי 3>