למה ?....
למה דווקא הדברים הרעים תמיד גורמים לי להוציא את אירנה האמיתית.
כולם יודעים ומכירים אותי בתור אחת שמחה שאף פעם כמעט לא בוכה ואין לה צרות
אבל אלא שמכירים אותי באמת יודעים שהצרות מסתתרות ושלמרות הכל
גם אם יקרה הדבר הכי נורא בחיים אני תמיד יהיה שמחה ואחייך
כי לא אחת שמראה כאב,אני שומרת אותו עמוק בלב,כשאני פורקת משהו
לפני זה אני חושבת מא עד ת אני חושבת למי אני מספרת מה אני מספרת וכמה.
אני אחת שמבינה הרבה בחיים אז אני יודעת על מי כן לסמוך ועל מי לא
ולפעמםי סת םבא לי להתעלם מכל השטויות האלה ולעשות טעות כי סתם בא לי
עכשיו...היוםם...קרה משהו שפשוט כ'כ הוריד אותי לתהום.
למדתי 8 שנים בבצפר דתי,הייתי אמורה לעבור מתחילת השנה הזאת לשובו פתח תקווה
[המשך בצפר דתי,רק בעיר אחרת]כי שובו ראשון זה עד ח'.
התקשרו בחופש ואמרו שיש בעיה עם ההסעות לא היה לנו זמן לסדר את זה כי הייתי בחו"ל
אז למדתי חודשים ביוהנה ז'בוטינסקי,בחודשיים האלה למדתי לצערי הרב לעשות בלאגנים
להבריז,לעשות המ שבא לי,כי מילא שם יש מיליון ואחד תלמידים.
אז מי שם לב ? וזה באמת ככה...
ופשוט בשובו ראשון הייתי אחת החכמות אחת המצטיינות..ועכשיו כשהגעתי לכאן להתרגל להכל מחדש
זה נורא כיף אבל קשה..וצריך עזרה ותמיכה מסביב.
משל שעלה לי בראש בעקבות המחשבות :
כשבנאדם נופל,והמכה חזקה,אז כואב לו ,וקשה לו לקום לבד יקח לו הרבה זמן ,אך אם יהיה אנשים מסביב
והם יעזרו לו ,הכל יקח יותר מהר,גם הכאב יעבור מהר..אבל כשאתה שם למטה וכואב לך ועוברים לידך אנשים
והדבר היחיד שהם אומרים זה : "את חוסמת לנו את הדרך " זה פשוט גורם לך להבין עד כמה אתה לבד .
היום ,המחנכת שלי התקשרה לאמא שלי,והיא אמרה לה שהמנהלת אומרת שאיך שאני מתנהגת זו לא דרך
שבה אני יכולה להמשיך ללמוד בבצפר הזה,ואם זה לא ישתנה נצטרך לנקוט אמצעים לא טובים.
ובגלל מה כל השיחה הזאת ? הנה התשובה:
כשהגעתי הייתי עושה הרבה בעיות אבל הפסקתי ווהתחלתי להתרומם בחזרה..לבד \ תמיכה.
ובגלל אולי כמה פעמים שלא היה לי תלבושת ,ומיקרה שקרה בשיעור ספורט האחרון היא הפכה אותי למפלצת
שיעור ספורט האחרון שחכתי נעלי ספורט והייתי עם עקבים המורה אמרה לי שאני לא יכוה להתאמן אז במקום לשבת
כמו קופה בשמש הלכתי להסתובב בבצפר ,והמורה אמרה שלא הגעתי לשיעור ספורט כמ ושקרנית מסריחה
והיא ראתה אותי וכתבה לי אפילו,זונה בת זונה היא.
קיצור המנהלת אמרה לי "את מאחרת קבוע ,עושה בעיות קבוע " ,אמרתי לה שזה היה ככה,ושהיא לא מבינה בכלל..
אבל היא לא נתנה לי להמשיך ת'משפט..,היא לא מבינה איזה כאב עצום יש בלב שלי,שכ'כ קשה לחסות.
שהחודשיים האלה פשוט גרמו לכאב גדול..היא אמרה אני לא מעוניינת לשמוע,אמרתי לה שהיא מילא כמו קיר
ואין טעם לדבר איתה ופשוט הלכתי..באותו רגע חשבתי לעצמי,היא אמורה להיות המנהלת שלי,והמחנכת שלי היא אמורה
להיתו הבנאדם שהכי קרוב אלינו מצוות המוורות..ובמקום לחשוב שניה מה עבר עליי ומה קורה לי,הם באות ואומרות
את אותן מילים הכואבות.
מקוהו שהלכ יהיה בסדר,שייייייייייייייייייי 3>
אבי תודה על הכל D:
מחר אצל מריה הסקסית 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אירצ'ייייייק (: