כך תשמידו את מדינת ישראל

בוקר. ישנתי רק כמה שעות, אבל זה לא משנה. זה המחיר שמשלמים כשמנסים להספיק כל כך הרבה דברים בסופ"ש אחד, ואני גם מצליח. יוצא לי לראות כמעט את כל האנשים שאני רוצה, וכשמשהו לא מסתדר זה לא בגללי. אני תמיד זמין בשביל החברים שלי, תמיד מצליח לסדר את הלו"ז ככה שהכל יתאים כמו פאזל. מוצא גם זמן לקרוא את הספרים שקניתי לפני שנים וכבר העלו אבק מרוב שלא היה לי רגע לגעת בהם. מוצא גם את הזמן לכתוב בעצמי, ולא רק בבלוג, וזה מרגיש נפלא. כל זה בלי לקפח את החברה, ואפילו ההורים מקבלים מספיק תשומת לב. אני מאורגן אבל ספונטני, מתכנן הכל אבל לא מפחד לזרוק הכל קיבינימאט ולזרום. הכל מתקתק כל כך טוב שאני מתחיל להרהר אם לא כדאי היה להיות איזה מש"ק לוגיסטיקה.

אבל אני לא. אני עושה תפקיד משמעותי מאין כמוהו. כמובן שיסתדרו גם בלעדי, כל אחד אפשר להחליף, אבל בסופו של יום אני יודע שתרמתי למדינה יותר מגריסת כמה מסמכים ותיאום פגישות. יש עליי נשק, יש בוץ על הנעליים הגבוהות שלי, ויש אחריות כבדה על הכתפיים שלי. אולי אני לא עושה מעצרים באמצע הלילה וסוגר את החיים בשטח בלי מים חמים אבל מבחינת חשיבות לאומית העבודה שלי לוקחת את המעצרים בכיס הקטן. אולי אני פיון, אבל לפעמים הפיון הוא זה ששומר על המלכה. או על המלך. אני שומר על המלך. ותמיד יש לי מים חמים. והאוכל טוב, עד כמה שלא האמנתי שאפשר להגיד את זה על מטבח צבאי. הם יודעים מה אנחנו עושים, ודואגים לצ'פר בהתאם. מצ'פרים אפילו יותר מדי, יחסית לכמות העבודה שאני עושה.

אני בקושי עובד. כשקוראים לי זה חשוב, אבל יכולים לעבור ימים עד שזה יקרה. ימים שבהם אני ישן בין עשר לשתים עשרה שעות ביממה. תמיד צריך להשלים שעות מהסופ"ש. וכשמרגישים שוב רעננים אפשר לחזור לשגרה. שגרה של צחוקים עם אנשים שמבינים עניין. אנשים כל כך טובים אחד אחד, שהצבא לא מהווה עבורי כור היתוך. וזה חבל. גורם לי לשקוע באוטופיה שבה כולם עוזרים לכולם. אוטופיה שבה אנשים לוקחים על עצמם פי כמה וכמה יותר משהם אמורים כדי שאתה תוכל לצאת בערב לאיזה פאב. אתה הרי תעשה אותו דבר בשבילם, אולי אפילו מחר. אנחנו הרי לא ג'ובניקים. אנחנו שם אחד בשביל השני.

חוץ מבימי שלישי. בימי שלישי, קשה לי להיות שם בשבילם. כי ימי שלישי אומרים כדורגל כל היום, וקשה לי לעמוד בציפיות מינימליות כשזה מגיע ללהכניס את הכדור לשער. אף פעם לא הסתדרתי עם כדורגל. אבל לא אכפת להם. משחקים הרי גם ככה בשביל הצחוקים. כל כך רחוק ממשחקי הכדורגל בבצפר, איפה שאנשים הלכו מכות בגלל קרנות. אנחנו מחליקים גם גולים. אחרי הכל זה יום ספורט גפי, פעילות מגבשת. לא היינו משחקים סתם ככה כדורגל באמצע היום כשאנשים סופרים שעות בקריה.

אנחנו סופרים שעות רק עד הפעילות. חלון הזדמנויות בן כמה שעות לעשות עבודה שאי אפשר בלעדיה. להוכיח את עצמך. להרוויח את העובדה שאתה חי כמו מלך. ואז עוד כמה ימים של מנוחה. כבר ציינתי שצריך לנוח לקראת הסופ"ש בבית. צריך להיות רענן כשאני חוזר אל החברה שלי. זאת שהתחילה בתור זיון מזדמן וגרמה לי להרגיש דברים שלא דמיינתי שאני מסוגל. דברים שלא דמיינתי שקיימים. היא נמצאת לצידי כבר כל כך הרבה זמן שאני כבר לא זוכר איך זה להיות עם מישהי אחרת. צריך אולי באמת לרענן את הזיכרון עם איזו בלונדינית רנדומלית במסיבה שכוחת אל. אני הרי יכול. אנחנו ליברליים. היא בוטחת בי שאני אוהב רק אותה. היא גם יודעת שאין כמו סקס עם בן אדם שאוהבים והיא רוצה הזכיר לי כמה שהיא טובה בהשוואה לאחרות. התחמנית הקטנה.

אבל אני אוהב אותה בכל זאת. כל כך אוהב אותה שלפעמים קשה לי לעזוב אותה אפילו ליום אחד. אבל צריך. צריך הרי להיפגש גם עם החברים. צריך לשתות, אבל רק בשביל לעשות דברים מטופשים. אני אף פעם לא שותה מספיק בשביל לאבד את ההכרה. יותר מדי טוב לי במציאות, אני לא רוצה לברוח ממנה. הכל מרגיש כל כך טוב שאני חושב שסוף סוף הגעתי לאיזון. אז אולי זה לא החלום האמריקאי, אבל מי אמר שהחלום הישראלי פחות טוב. לא הייתי רוצה לחלום את החלום שלי אחרת.

אזהרה: זהו פוסט לא שגרתי ורווי בפרטים אישיים. אם אתם פה בשביל לשמוע לכלוכים על חברי כנסת חכו לעידכון הבא.

קורה לכם שאתם עוצרים לרגע ומנסים להבין לאן העולם שרק אתמול נראה ורוד וזוהר מתפרק לכם מול העיניים? כמובן שזה נכון בתנאי שאתמול הייתם בני 6, ומזמן דברים לא נראים פה לאף אחד ורודים, אבל בכל זאת יש תחושה שפעם הכל היה יותר נחמד. אבל יותר מכל דבר אחר, התערער אצלי האמון בזוגיות של אנשים. פעם, ותסלחו לי שאני נשמע כמו פנסיונר, זה לא נראה ככה. אני זוכר שהייתי משוכנע שלחיים יש מסלול מאוד לינארי. נולדים, חוטפים מכות בבצפר, מעשנים סמים באוניברסיטה, מתחתנים ומתים מאושרים בגיל 700 עם מקל הליכה ושיניים אמפיביות. קשה לי להצביע בדיוק על הנקודה הספציפית, אבל ברגע מסויים הבנתי שחיים מושלמים יש רק לכלב שלי, וזה רק כי הוא מצליח למצוא אושר וריגוש מתחדש כל פעם שהוא מוצא שיח נוסף להשתין עליו. לאנשים לעומת זאת, יש יותר בעיות מתאים אפורים, והן גדלות בקצב ישיר לרמת המיסוד שלהם עם בחיר ליבם.

יש לי קרוב משפחה אחד, שבמשך די הרבה שנים היה המודל שלי להצלחה. הוא נראה קשוח, בעל חוש הומור, ואישתו נראית כאילו היא הרגע יצאה מהאחוזה של פלייבוי. הוא עצמו נראה כאילו הוא מכסח את שוורצנגר מכות כל בוקר בתור חימום לאימון הרמת המכוניות שלו. הוא גם אמור להיות איזה גאון על, המומחה היחיד מסוגו בתחום חסר חשיבות כלשהו, עד כדי כך שחברה זרה סידרה לו אזרחות, הבטיחה לו משכורת שמנה וייצאה אותו לגרמניה. מאז למדתי שאפילו תואר מכובד אין לו, ושסיפור ההגירה שלו הוא עניין של מזל, ומהכמות שגורמת לכם לזכות בלוטו. אבל כך או כך משכורת שמנה יש לו, הוא גר במדינה בה בלונד ועיניים כחולות זה נפוץ כמו חומוס בארץ, ואם הייתי צריך להתחלף עם מישהו הוא היה מספר שתיים אחרי יו הפנר. אלא שלאחרונה התברר לי שאשתו היא בן אדם כל כך נורא, שהיא החליטה שזה לא לרמה שלה לצאת לעבוד והיא מעדיפה לחלק את הזמן בין עשיית שופינג על חשבונו לבין לעשות לו סרטים. והרבה סרטים. המון סרטים. וכמה שמרחוק הזוגיות הזאת נראתה כל כך נוצצת.

קרוב משפחה אחר נראה כאילו הוא מנהל חיים נורמליים לחלוטין. שום דבר נוצץ אבל משרה מכובדת, אשה ושני ילדים. לאחרונה הוא ואשתו נפרדו. מפתיע כמה שזה היה, הפתיע אותי עוד יותר סיפור שהתרחש זמן קצר לאחר מכן. בזמן הפרידה היו לאשתו מעל 80 אלף בחשבון, ולו היו 4 בלבד. לפי החוק הוא רשאי היה לדרוש חצי מהסכום, אבל הוא אמר שבמקום לבקש את הכסף הוא רוצה שהם יוקדשו כדי לעזור לבן, שלא מזמן סיים צבא, לרכוש השכלה באוניברסיטה. האישה כמובן לקחה את כל הכסף וקנתה אוטו חדש. הבן עצמו היה מעורב לא מזמן בתאונת דרכים, ולמרות ששלום לו והוא לא היה אשם, ביטוח מקיף לא היה לו, ועד שיקבל את כספי הפיצויים הוא נאלץ לתקן את הטוסטוס על חשבונו. זה סיים את הכסף שהוא חסך ושהיה אמור לשמש מקדמה לאוניברסיטה כדי לפתוח את שנת הלימודים הקרובה. האמא אמרה לו שאין לה כסף, והוא פנה לאבא, שהיה כזכור באמת חסר כל ובנוסף נאלץ לשלם עבור האם שכירות ומזונות. האחרון הודיע לו שאין ביכולתו לעזור, והבן יצא עליו על איך הוא מעז לחסוך כסף על הילדים שלו. רבאק, לפני חודשיים עוד הייתם משפחה, ככה מתנהגים? מה זה כל הקנוניות הללו, ולמה אתם משתדלים כל כך לדפוק אחד את השני? ה' יעזור לכם.

אחותו של אותו קרוב משפחה היא אם חד הורית, אלא שהיא חושבת שלא לרמה שלה לעבוד יותר מכמה שעות בשבוע, ולכן היא מפילה את כל הכובד הכספי של גידול ילד (וזה לא זול) על אמא שלה, שחיה על כספי הפנסיה ועוד מנסה להבין מאיפה לגרד כסף עבור רצף ניתוחים יקרים לבעלה. לפעמים אותה אם חד הורית גם נעזרת בה כספית בעצמה. קצת בושה שתהיה לאנשים. ועכשיו מסתבר שדודה שלי הוכתה אתמול ע"י בעלה. להגנתו אפשר להגיד שהוא היה שיכור באותו זמן, מצב שבו הוא מבלה אגב את רוב שעות היממה, והוא בכלל לא זוכר את המקרה. אבל בכל זאת היא רוצה להתגרש ומחפשת דירה לשכן אותו, כי הוא לא יתאמץ לחפש אחת בעצמו. אז אולי הזוגיות שלהם לא הייתה מושלמת מעולם, אבל כשזה קורה פיזית מעבר לרחוב זה בא בהפתעה, ואולי בגלל זה זה הקש ששבר את גב הגמל.

עכשיו זה נשמע לכם מעט, אבל אלו רוב קרובי המשפחה שלי בארץ. מאוד מפתה אותי לחשוב שגירושים זה הצעד הטבעי הבא אחרי חתונה וילדים. הייתי אולי מאבד לחלוטין את האמון בזוגיות בין בני אדם אם לא ההורים שלי, שהאהבה שלהם נראית כמו סלע איתן. אני זוכר אותם חלוקים בדעתם רק פעם אחת, וגם אז הם סה"כ נראו לא מרוצים, בלי ריבים ובלי צעקות. זה גם לא שהם משקרים לעולם למען הילדים, כי כבר 5 שנים אין ילדים בבית. ואולי החינוך הזה שלהם, הוא הסיבה לאיך שאני יצאתי. מעל שנתיים חברה שלי ואני ביחד, ופעם אחת לא הרמנו את הקול. ריבים לא היו לנו בכלל. היו כמה אי-הבנות, שאפשר לספור את כולן על כף יד אחת, ואת כולן פתרנו תוך שעה שעתיים, בשקט, בדיבורים. יוצאת מן הכלל פעם אחת שהיא כמעט טבעה למוות, ואני, באלגנטיות יש לומר, הסתובבתי וחזרתי לחוף. אבל מה, אני טיפש לחזור בשבילה? היא הייתה בעמוקים, אפשר לטבוע שם. עד היום היא מפחדת להיכנס איתי לים, אבל 6 שעות אחרי המקרה כבר היינו בסדר. היא עדיין קצת כעסה, אבל היא הבינה אותי, אני הבנתי אותה, והחלטנו שזה לא מה שישבור אותנו.

ובחיי, שאחרי שנתיים, כשכולם אומרים לי שאמור להימאס לי מאותו חור, או מאותם שלוש חורים לצורך העניין, אני עדיין מרגיש על גג העולם ולהיות ביחד נשמע לי טבעי כמו לנשום. ואולי בגלל זה, כל כך לא ברור לי איך כל העולם ואחותו מצליחים לדפוק לעצמם את החיים. שיהיו לי בריאים כולם.

אפילו סבתא שלי לא צריכה הוראות לשאלונים האלה, גם אתם תסתדרו בלי. פשוט תתחילו לפתור.

אתה מתעורר בבוקר. מה הדבר הראשון שאתה עושה?

4. מעיף קיבינימט את שתי השוודיות ששרועות לך על המיטה. הן חוסמות את הדרך לקפה.

3. בוחן היטב את הבחורה שישנה לצידך ומנסה להיזכר בשם שלה. בהצלחה באמת.

2. מסתכל על השעון וחוזר לישון. בערב עוד צריך ללכת לצוד כוסיות, צריך לאגור כוחות.

1. קופץ מהמיטה ומתחבר ל JDate. יש לך הרגשה שהיום מישהי תענה לאחת מאלפי ההודעות ששלחת.

אתה הולך למסיבה, עם מי נתפוס אותך מסתובב?

4. החברים. גם ככה במקרה הצורך לא דרושות לך יותר מ10 דקות להשיג זיון.

3. הידידות. לא משנה מה יקרה בערב, יש לך בק אפ פלן. תקווה רק שהן לא ימצאו איזה מישהו.

2. החברים. אתם מנסים להשיג זיון ביחד עוד מימי המנדט. זאת כבר מסורת.

1. לבד. הכי טוב ככה, כשאין מי שיקניט אותך ויחלק כאפות.

בחורה מתיישבת לידך באוטובוס, מה תגיד?

4. תקשיבי מותק, את הרביעית היום ש"בטעות" נוגעת לי בחבילה. תרגיעי.

3. תגידי, את גרה באזור? אני חדש פה, ואין לי מושג לאן יוצאים פה בלילה...

2. תגידי, אבא שלך גנן?

1. את רוצה שאני אקום כדי שיהיה לך מקום לתיק? לשכב על הרצפה כדי שלא תלכלכי רגליים?

אתם עומדים מתחת לבית שלך. מה אתה אומר?

4. תיזהרי מהבלונדיניות מחמד על הרצפה. הצו הרחקה מתעכב והן לא מוכנות ללכת.

3. אל תעמידי פנים אפילו שאת יכולה לסרב לפיתוי של לראות גבר מכין לך קפה. כמה סוכר?

2. אז מה, את עולה או לא? קניתי R3 במיוחד לכבודך.

1. אני אבין אם לא תרצי לעלות, אמא שלי נוטה להפחיד קצת את רוב האנשים.

אתה מגיע לחנייה. איפה תחפש מקום?

4. מה לחפש? 7 בחורות שונות התנדבו לשבת בחנייה לשמור לי מקום. מעניין מה הן חושבות שיצא להן מזה.

3. אתה חושב מחוץ לקופסא. רחוב ממול יש שכונת מגורים, שם גם לא ידפקו אותך תיכוניסטים שיכורים.

2. איזה חנייה? אתה בשלילה כבר שנתיים. היית שיכור ונכנסת בניידת, קורה.

1. לא צריך חנייה בשביל קורקינט. אתה לעולם לא תיתן יד לזיהום כדור הארץ והקפצת מחירי הנפט.

איך חברה שלך נראית?

4. כמו מיס ספטמבר 2006 מפלייבוי. למרות שתזרוק אותה אחרי שהסתבר שהיא פחות יפה בלי איפור.

3. היא הכוסית המדוברת. כשאתם נפגשים עם חברים שלך הם לא מפסיקים להזיל ריר כל הערב.

2. היא מהשקטות החמודות. לא שומעים אותה הרבה אבל כולם יודעים שיש לך סקס לא מהעולם הזה.

1. היא מלאה באוויר ותקועה בהבעת פנים של מוצצת. מה לעשות שכל הבובות באות בדגם סטנדרטי.

זה הזמן לסכם את כל התוצאות. תעשה טובה, תחסוך לעצמך את הבושות ותחשב ישר במחשבון.

25+

מילא אתה מרמה במבחן, אבל גם חשבון אתה לא יודע? אי אפשר לקבל יותר מ24. אתה אפס.

21-24

אתה כלי. לא במובן של גבר גבר, אלא במובן של זין, שמוק. אומנם שכבת עם מספר לא מבוטל של נשים, אבל הוא זניח לעומת מספר הבחורות שגרמת להן לבכות. אתה מניאק רציני וחסר תקנה. צור איתי קשר, אולי נפתח איזה קבוצה בפייסבוק.

16-20

אתה הגבר. אתה מצליח להלך על הגבול הדק בין שמוק לשפיץ בלי ליפול. לא רק שאתה משכיב בחורות, אתה גם עושה את זה באלגנטיות, בסטייל, והכי חשוב, בלי לפגוע באף אחד בדרך. תתפטר מהעבודה ותכתוב ספר.

11-15

אתה סבבה לגמרי. אתה אומנם לא ג'יימס בונד הבא, אבל גם לך יש לא מעט להציע, ומדי פעם אתה גם מקבל הזדמנות להראות את זה. העולם מורכב ברובו מאנשים כמוך, וזה טוב, כי זה אומר שאין הרבה תחרות על הבחורות השוות באמת.

6-10

אתה הומו, ואין לי שום בעיה עם זה. פשוט תחליף כל אזכור של בחורה בבחור, ותחזור על השאלון. רק פעם הבאה תשתדל להיות מספיק חכם כדי לעשות את זה לבד מראש.