"סליחה המרצה שלא הגשתי את העבודה בזמן כי הייתי עסוקה בלקרוא קומיקס קוריאני על לסביות ואז כתבתי פוסט הספד על ישראבלוב בבלוג הסודי לכאורה שלי" יהיה המשפט שאגיד למרצה שלי מחר.
אוף עם ישראבלוג ועם הסגירה הארורה שלו.
אהבתי להיות כאן בשטח הבטוח שלי.
פה פגשתי כמה מחברי הטובים ביותר וליבי הסדוק שפך את תוכנו בדרכים ישירות ובדרכים עמומות אך באופן מאוד קתרזיסי.
מתוארות פה כמה מהחוויות המשמעותיות ביותר בחיי על גבי עיצוב מצועצע שעיצבתי באיזה כיתה י' ומאז לא שיניתי יותר מידי.
הרבה אנשים המשיכו מישראבלוג הלאה וגם אני חשבתי על כך רבות אך תמיד חזרתי. אני תמיד חוזרת, אך נראה שכבר לא יהיה לי לאן לחזור.
קופסת הקרטון הוירטואלית שקישטתי וריפדתי עם כריות וזחלתי פנימה כדי להיות עצובה עם עצמי הולכת להזרק לרחוב ולהיאסף עם שארית 2017 במשאית אשפה.
בסך הכל היה סבבה ותודה על הכל, כנראה שזה סופו של כל בלון.
מקווה להספיק לעשות פוסט נוסף לפני הסגירה אבל אם לא יוצא:
ביי ישראבלוג ):
אהבתך נעמה לי כמעט כמו אהבתי לנשים.
כלומר, גרמה לי לסבל תהומי עם קמצוץ של נחמה ושייכות לקהילה.
כינוי:
Naty_Chan
בבלוג זה
בכל הבלוגים
