כמה תפניות.
שכבתי עם ע'.זה קרה מהר מידי,מוקדם מדי,ללא כל התרע מוקדמת.
בכלל תכננתי לנתק איתו קשר.כולי עצבנית עליו ועל היחס שלו כלפי.
נפלתי למלכודת שלו,באתי אליו הביתה,לרגע שכחתי את הכעס,את העצבים.
היה שם רק געגוע.למרות שהתרסתי בפני עצמי שאני לא הולכת לבית שלו.....הלכתי.
*רגע לפני שאני עולה על המונית אליו א'(האקס המיתולוגי והתרי)שולח לי הודעות קשות מאוד.
אני מסיימת איתו את השיחה בכך שלא ישלח לי יותר הודעות ושהמשכתי הלאה(בפים המיליון שאני אומרת לו).
אני נכנסת לבית.חיבוק של געגוע.נשיקה של אהבה.של כאב.
אני נשענת על המיטה והוא בדיוק מתחיל להכין את הג'וינט.
שיחה מא'.אני עונה מבוהלת.הוא צורח עלי שהוא מוחק' אותי סופית מחיי ושאני אקח את כל התמונות שלי.
מנתק.
אני יושבת שם הממוה ומבוהלת,קרוע בין שני עולמות.
מצד אחד-אהבה חיי.
מצד שני תשוקה.תאווה.יצרים.משיכה למשהו בלתי נתפס.
ע' שהחזיר אותי לגיל 17 כ"כ סחרר אותי.כ"כ פיתה אותי אליו.ממש כמו טרף קל הייתי.
ואז הוא בא נשכב לידי במיטה,הוריד את המכנסיים.ו העלה אותי עליו.ניסה להכניס לי ולא נתתי לו.
התעצבנתי עליו מאוד ואמרתי לו שזה לא מתאים לי ושהוא לא מכבד אותי.
ואז הוא בתגובה:"אבל אתה האישה שלי.את לא יכולה לומר לי לא".
התעצבנתי.קמתי ממנו ונשכבתי בצד של המיטה.
הוא ישר נמצב אלי מאחור והוריד לי את התחתון ועלה עלי.הוא וכל הגודל שלו.
ואז הוא ניסה להכנס.בסוף הוא נכנס.ואז כבר זרמתי איתו.כי זה הדבר היחיד שנשאר....מלבד הטירוף.
העדפתי לגרום לעצמי להנות,להאמין שבא לי את זה גם.על פני הדמעות שעמדו לי בגרון.
ואז החלו לקרות דברים מוזרים.
לא נשארתי לישון אצלו כי הוא פחד שיהיה לו שוב בלאגן.
בבוקר הערתי אותו והייתי על ממתינה,הוא תמיד חוזר אלי והפעם לא חזר.
אחרי זה התקשרתי והוא כאילו ניסה לסיים את השיחה מהר.
שלחתי לו הודעה שהגעתי לעבודה והוא תמיד מתקשר אלי כחצי שעה אחרי.
הוא לא התקשר.
התקשרתי ואז הוא ענה לי "אה........"
הוא תמיד אומר לי "יפה שלי".
פתרום....פתאום הוא קרא לי בשם שלי.
הוא אמר לי שבערב נפגש.השעה 10 וחצי ועדיין לא התקשר אלי.
התקשרתי אליו וענה לי חבר שלו "ע' לא פה תקשרי עוד שעה".
זה כבר היה ממש מוגזם ואמרתי שעל הזיין שלי,אם הוא רוצה לדבר איתי הוא יצור איתי קשר.
הוא לא יצר איתי קשר.עד היום.יותר נכון לפני שבוע הוא התקשר אלי ממספר חדש שלו.
אבל עדיין זה לא עוזר.
התקשר פעם אחת בלב.
כי יותר מזה אני לא שווה.
כי אני בסה"כ זיון הייתי......ולא יותר מזה.
אולי הוא היה חרמן.
ואז הבנתי מה א' בשבילי.בכיתי ימים ולילות.עם כל הקושי והכאב סיפרתי לו את כל האמת.
בזמן שהוא מתחנן על רגליו שאני אשוב לבית שלנו.
שברתי אותו.הרסתי אותו.
כמה קושי היה לי בשבוע אחד,רק אלוקים יודע.
בדרך לא דרך הוא לקח אותי אליו חזרה.עם כל הצלקות,על כל השברים ועם כל הטעויות....
טעויות שעשיתי רק בגללו,בגלל שהוא פגע בי,בגלל שהוא לא העריך אותי מספיק ונתן לי את הכוח ללכת ולהמשיך.
הוא היה עושה לי כל מני מחוות רומנטיות,לקח אותי לווילה בצפון,הכין לי ארוחות מפנקות קנה לי את הפרחים האהובים עלי ועוד.....
והלב שלי מדם בלי הפסקה........
ואל את עצמו למה הוא נזכר בי רק עכשיו.
למה הוא לא יכל לעשות זאת חודש לפני?
כשהייתי כל כולי רק שלו?
לפני שידעתי מישהו אחר?!
למההההה אלוהים למההההההה!!!!!!!!!!
למה רק היום הוא נזכר בזה שהוא רוצה שאנ י אעבור לגור איתו,בזה שהוא רוצה להתחתן איתי,
להביא ילדים איתי!!
למה לפני זה כשהייתי אומרת לו שאני אוהבת אותו הוא היה שותק........והיום לא מפסיק לומר לי כמה הוא אוהב אותי.
שלפימים פשוט בא לי להקיא.......
אז אני וא' ביחד.מנסים לפתוח דף מחדש.
אני באמת אוהבת אותו ואני יודעת שהוא באמת אוהב אותי.ואהבה כזו נדירה.
זאת אהבה של פעם בחיים.
האפם זה הדבר הנכון?
ימים יגידיו......
בנתיים אנחנו מנסים....ואני מנסה גם.מנסה יותר מכל דבר אחר לשכוח את ע'.שלא יוצא לי מהראש.שלא מפסיק לעשות לי סימנים
כמו לייקים מחברים שלו כי אותו מחקתי.
והכי גרוע שהיום גיליתי שהוא בקשר עם מישהי שהיינו פעם חברות ממש טובות.מישהי שהוא לא סובל והיה מלכלך עליה.
נכון מצד אחד אני צוחק עליו,עד כמה שהוא סמרטוט.
אבל לא אשקר שזה גם כואב לי במקום מסויים.
הפחד הכי גדול שלי זה לאבד את א' בגללו,ובגלל ההתנהגות המטומטמת שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Vintage_Lady