מחקתי את כל מה שהיה בבלוג.
הרשימות הלכו,
העיצוב התחלף,
המנויים נמחקו.
אני מנסה להתחיל מחדש אם היה קשה מדי לשים לב;
אז אם אתם מכירים \ מזהים אותי ע"פ מה שכתוב כאן, יהיה נחמד אם תלכו ולא תחזרו לכאן.
ועכשיו לפינת ההתבכיינות השבועית-
ה ו ר י ם .
אני פשוט לא יכולה יותר,
מצד שני יש את אבא- שפשוט לא מתפקד,
מצד שני יש את אמא- ששום דבר לא יהיה טוב מספיק בשבילה.
אם אני יוזמת משהו- תמיד זה לא יהיה הזמן,
אם אני עושה מטלות- זה תמיד לא יהיה מספיק,
אם אני שומרת על אח שלי- תמיד אני אשכח ללמד אותו לעשות משהו שהוא לא לצפות בטלווזיה.
ואני רק רוצה להבין משהו אחד -
איך, לעזאזל, אתם לא מבינים למה אני מרגישה רע כל הזמן ?!