הפוסט הבא יעצבן אתכם מאוד. אני מתנצלת מראש ומבטיחה לא להגיב על הקללות שתמטירו על ראשי. בהתחייבות.
הזאב הרעב
לפני כמה שנים גיסי (שבהיותו טבעוני מאוד, כבר נאסר עליו לדבר עם ילדיי על אוכל) הביא לביתי ספר תמים למראה על זאב וכבשה. הספר זעזע אותי שכן ברור ונהיר שהספר המגמתי הזה סותר לחלוטין את העקרונות שעליהם מושתת החינוך שלי. אתם מבינים, אין לי בעיה שהזאב והכבשה יהיו חברים. אבל שהזאב יגמור את הסיפור על צלחת ירקות? באמת? אתם באמת חושבים שזאב בריא יכול להתקיים על ירקות? אם זו לא התעלמות מחוקי הטבע - אז אני לא יודעת מה כן. תשמעי, אמרתי לביתי (אז בת חמש) הספר הזה פשוט טועה. בשביל שהזאב יהיה חזק ובריא הוא חייב לאכול כיבשה והכיבשה בשביל להיות חזקה ובריאה, חייבת לרוץ יותר מהר. ככה זה בטבע. זה אולי לא מוצא חן בעיננו אבל אלא החוקים.
ומה אני כבשה או זאב?
אנחנו אוהבים חיות. יש לנו ארבע כלבים וחתול אחד - ועזרנו להרבה כלבים אחרים וחתולים למצוא בתים. אני קונה רק ביצי חופש ומחכה ליום בו אוכל לגדל תרנגולות ועיזים בעצמי כדי לא להיות תלויה באירגונים דרקוניים שמתעללים בבעלי חיים. אבל אני אוכלת בשר. אני אמשיך לאכול בשר והילדים שלי יודעים שעד הודעה חדשה - גם הם אוכלים בשר. למה? כי בניגוד לכל התאוריות שסוחפות את הטרנד הטבעוני - אנחנו טורפים. או ליתר דיוק - אומניבורים (אוכלי כל, בדומה לקופים ודובים) למעשה זה ניכר בנו למראה עין. כך למשל יש לנו רק קיבה אחת והעיניים שלנו ממוקמות בחזית הפנים כמו לכל הטורפים היונקים בטבע ולא בצידי הפנים כמו לאוכל שלנו. ההבדל היחידי ביננו לבין טורפים אחרים הוא שאנחנו יותר מתוחכמים ויותר חזקים. אבולוציונית זו מחמאה. אבל החיבור הזה בין היותנו אומניבורים לבין היותנו יצורים אינטיליגנטים יוצר סתירה רגשית.
מוסרי, הומני, סביבתי ובריא עאלק.
אני מבינה שנראה לכם מוסרי והומני וסביבתי לא לאכול בשר. שמעתי גם את כל התאוריות על רעב עולמי ואתם יודעים מה - יש לכם נקודה. אבל אל תגידו לי שזה גם יותר בריא. זה לא. לא צריך להיות גאון בשביל להבין את זה. מספיק להסתכל על גוון העור הירקרק שיש למרבית הטבעונים. הגוף שלנו זקוק גם לברזל וגם לויטמינים מקבוצת b וחלבונים ולא אל תגידו לי שבתרד יש יותר - הגוף שלנו מתקשה להפיק את הדברים הנחוצים הללו ממקור צמחי.
אז תטיפו - אדרבא. אבל אל תגידו שזה יותר בריא. תגידו שאתם כפרטים לא מסוגלים לאכול בשר כי ליבכם רך. זה יעבוד עליי הרבה יותר טוב מלנסות לשכנע אותי שמנת בשר הודו אדום תזיק בריאותית לתינוק שלי. למען הגילוי הנאות, הייתי צמחונית תשע שנים. כי ליבי הצעיר היה רך. כי עבדתי ברפת. למה חזרתי לאכול בשר? בגלל האנמיה. בעיקר.
בשם המוסריות
מוסר הוא מונח בעייתי בעיקר כי לכל אחד יש אינטרפטציה משלו - האחד קורא לי רוצחת כי אני אוכלת בשר ואילו אני חושבת שלמנוע בשר ממי שזקוק לו זה לא פחות נורא. דילמה? כן. איש הישר בעיניו יעשה. החיים מלאות דילמות מוסריות. אתם - תרחמו על הפרות, אני ארחם על ילדיי.
מתינות זו לא מילה גסה
ומילה אחרונה. אומרים שתופסים יותר זבובים עם דבש. זה נכון.בכלל מתינות זו תכונה מרנינה. ברם, מעולם לא פגשתי טבעוני מתון, או סלחן. מצד שני לא פגשתי מעולם טבעוני שלא היה עסוק כולו באוכל באובססיביות - מתכונים, מסעדות והטפות הטפות הטפות. כבר אמרנו שתופסים יותר זבובים בדבש? אז די לחכימה. תנוחו. הבנו. תנו לנו להחליט לבד כי הלחץ הזה די משיג את התוצאה ההפוכה. הפוסט הזה למשל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
vike_error