כך כתב יאיר לפיד במאמר האחרון שלו בידיעות:

"אני לא ימני, מפני שאני תומך בפינוי רוב ההתנחלויות ובהקמתה של מדינה פלסטינית שתחיה לצדנו.

ואני לא שמאלני, מפני שאני חושב שאותם פלסטינים בדיוק הם חבורה רצחנית שאינה באמת רוצה בשלום, ואסור לסמוך עליהם.

בניגוד לשמאלנים, איני תומך בסיום הכיבוש מסיבות הומניטריות. מה שמעסיק אותי הוא גורלם של היהודים, לא של הערבים.

ובניגוד לימנים, אני לא מאמין שעלינו להישאר בחברון מפני שאלוהים הבטיח לנו. אין לענו מה לחפש באיזור שבו יש רוב עצום שששונא אותנו שנאת מוות. עדיף להתכנס לגבולות שבהם יכול צה"ל להגן עלינו בתנאים נורמליים.

איך אני מיישב את הדברים? ובכן, אני לא. נדמה לי רק שהסתירה מעידה על כך שההגדרות הישנות של "ימין" ו"שמאל" מתו מזמן, ועלינו למצוא הגדרות חדשות."

ואני שואל את עצמי עד מתי העם והפוליטיקאים ימשיכו להתחלק ל"אוהבי ערבים" ו"שונאי ערבים", בעוד ניתוח ענייני של המצב, כמו של יאיר לפיד, יישאר נחלתם הבלעדית של מאמרים שאף אחד לא קורא.