כך כתב היום יובל בנזימן:

"השיח הישראלי הוא שיח של דיכוטומיות. אתה יכול להיות או שמאלני או ימני... אין אמצע. אין מקום לחשיבה. אתה רע או טוב. אין מקום לטיעונים מורכבים. לטיעונים ולתוכן כמעט אין משמעות. רק למי שאומר אותם ולאיך הוא מתויג...

בשיח כזה קשה לשנות עמדות. בלתי אפשרי להעביר מסרים מורכבים שאינם שחור ולבן. לא ניתן לנהל דיאלוג יותר פתוח, מקבל, חופשי, שבו מקשיבים זה לזה ולא צועקים האחד על השני. בשיח כזה אנשים רק מתבצרים בעמדותיהם, שהופכות יותר ויותר שטחיות וסטריאוטיפיות. ופתרונות אינם נראים באופק.

אבל אפשר גם אחרת...

כי אולי לא כולם חושבים שצריך ליישב את כל חלקי ישראל מהים התיכון ועד לנהר הירדן או לוותר על החלום הציוני. הרי יש רוב שפוי שרוצה מדינה יהודית ודמוקרטית החיה לצד מדינה פלשתינית...

כי אולי אפשר לשנות את השיח הפוליטי בינינו. כדאי לדבר פחות בסיסמאות ולכוון יותר לאמיתות, ואגב כך לגלות שרוב הישראלים מסכימים על הרבה יותר ממה שהם מתווכחים."