היום ראיתי את הסרט המרתק ארץ בראשית של משה אלפרט, החושף את הצופים אל עולם הטבע המדהים של ארץ ישראל. הסרט עוקב אחרי חיות מכל הסוגים שחיות בארץ ומתמקד בשלוש משפחות ספציפיות: משפחה של זאבים ברמת הגולן, משפחה של חתולי ביצות ליד הכנרת ועדר יעלים בצוקי ים המלח. הסרט עוקב אחר קורותיהם לאורך עונות השנה, אחר לידתם של צאצאים חדשים והתבגרותם, התמודדותן של החיות עם אויביהן ועוד. כל סצינה מצולמת ממספר זוויות, הן מנקודת מבטו של הטורף, הן מנקודת מבטו של הנטרף, ועוד. תיעודים מרהיבים של נופים, סופת רעמים, רעידת אדמה- והכל  מלווה במוזיקה מגניבה ובקריינות מצוינת של ירון לונדון.

לי אישית הסרט חיזק עוד יותר את ההרגשה שהחיות הן בדיוק כמונו (או אם לדייק- אנחנו בדיוק כמוהם)- מעבר לדברים הידועים, כמו הדאגה לצאצאים, החיות דומות לנו יותר ממה שאנחנו חושבים- למשל, היעלים ממנים שומר תורן שמתריע את העדר כשהוא מזהה נמר. הם גם מתאבלים על מתיהם.

מעבר לעובדה שהטבע מדהים בפני עצמו, יוצרי הסרט עשו כאן עבודה ממדרגה ראשונה, הוציאו את המקסימום מחומר גלם שמלכתחילה היה מעולה. החיסרון היחיד בסרט הזה הוא שהוא קצר מדי לטעמי...

מומלץ בחום לאוהבי טבע וגם לאנשים שחושבים שכל העולם זה רק קניונים ומסיבות- דעו לכם, בחוץ יש עולם ומלואו, והוא ממש כאן, ליד הבית.

הטריילר של הסרט- http://www.youtube.com/watch?v=8Z4L6FZxixk

לפי מה שידוע לי, נכון להיום אפשר לראות את הסרט רק בקולנוע או בדיוידי. אל תתקמצנו- תשקיעו כמה גרושים ותהנו מיצירת מופת קולנועית מיוחדת, לא מהסוג שרואים כל יום.

היום ראיתי איזה אב משמיע לילד הקטן שלו דיפ פרפל בפול ווליום באוטו.

ככה מטפחים את דור ההמשך!

בן 18 יקר, לפני שאתה מתנדב לקרבי, כדאי שתדע כמה דברים. כידוע לך, אתה תקרע את התחת, לא תישן בלילות, תסכן את החיים שלך ותצא הביתה פעם בשלושה שבועות. נכון, סביר להניח שתרגיש טוב עם עצמך, תרגיש גבר. אבל קח בחשבון, שאם במקרה התקשורת (הישראלית או העולמית) תחליט להתלבש על איזו פעילות שהשתתפת בה- הצבא יקריב אותך בלי לחשוב פעמיים. אל תשלה את עצמך, הקצינים הגבוהים לא סופרים אותך.

מצד שני, יש עולם בחוץ. תדע לך, שבזמן שאתה קורע את התחת במחסום או בשמירה או אפילו במלחמה- החיים בחוץ נמשכים כרגיל. יש חבר'ה כמוך, בני 18-21, שהם ג'ובניקים, או שהם לא עושים בכלל צבא. הם עובדים, לומדים, מרוויחים כסף, מכינים את עצמם לחיים, יוצאים, מבלים. ונחש מה? גם הם לא סופרים אותך. ובסוף המלחמה, כשיגיעו הביקורות והחקירות והדו"חות- לא הם ימצאו את עצמם על ספסל הנאשמים- אלא אתה. חשוב שתדע את זה לפני שאתה מתנדב לקרבי.