בוהה בתקרה, בחלון , בפינה

בוהה גם כן בו, ולא מבינה.

מה הוא מרגיש על מה הוא חושב

עם כל תזוזה שלו מתכווץ לי הלב.

ולא, אני אף פעם לא אהיה שלו

לא הוא לא שם בשבילי-אני לא בשבילו

מביטה, מרגישה כמו בחלום

פוחדת להפסיק ת'מלחמה

להתחיל ת'שלום.

ובכל רגע אני יודעת יותר ויותר

שאני קצת שונה, והוא לגמרי אחר

ועם כל חיוך שלו לעברי

אני חושבת על כל הימים העוברים

מי יהיה הראשון לדבר? הראשון לרדת מן הפסים?

להביט בשלווה בהמון הכועסים?

לנצח אחת ולתמיד

לחלום, לקוות, לאהוב בקצב אחיד.

להיות נורמלי!

נכתב על ידי ילדה שמאוהבת בלי תקווה בילד שאף-אחד לא מבין...