הכותרת מתאימה למישהו במצוקה, למישהו שיש לו משהו חשוב להגיד, ואני סתם רוצה קצת צומי.

הגעתי למסקנה שאני מבינה באנשים, בניגוד לרבים אחרים, אני גם מבינה את עצמי. אני יודעת מה אני מרגישה, חושבת, ואין לי בעיה להתעמת עם עצמי.

כי אני יודעת מה אני רוצה. וההבנה הזאת בעצמי עוזרת לי להבין אחרים, אני תופסת את עצמי כשאני מחלקת את האנשים לקבוצות.

שאני יודעת מה האחרים חושבים, ואיך לפתור להם את הבעיות. כעיקרון, פסיכולוגיה לא נכלל בתחומי העניין שלי.

אבל פתאום הבנתי, שלחשוב על אנשים אחרים, ולעצב להם בדמיוני את החיים הפך לתחביב קבוע. אף פעם,לא הייתיאחת מאה שנדחפים לאחרים לחיים הפרטיים

ומנסים ל''סדר'' אותם. אבל אני כל-כך רוצה, לסדר דברים בכל-זאת, לעצבלאנשים את החיים לא בדמיון-במציאות.

להגשים משאלות לאחרים, כי אני יודעת שהמשאלות שלי מתגשמות. ואני רוצה לשתף את העולם בשמחה הזאת. בשמחה של בעיות שנפתרות, וחלומות שהופכים

למציאות. ואני רוצה לבקש מכם, הקוראים המועטים של הבלוג שלי, בבקשה, תכתבו לי על מה אתם חולמים, אולי אני כן אמצא דרך להגשים את חלומכם.

ולא, אני לא אעשה לכם טובה.

אתם תעשו לי טובה,תיתנו לי עוד כמה רגעים של אושר.

ועכשיו בשביל לקשר את הרשומה עם פול מקרטני, החלטתי לעשות את ה''עיצוב'' הזה: